|
|
|
|
השתמטות או התגייסות הורית
מאת: נעמי לזר
|
|
|
עוד: אימהות חורגת מגבולות הביולוגיה
|
במאמר הזה אני מתייחסת אל ההורים כאל מנהיגים בעלי השפעה. הדיון בהשתמטות או ההתגייסות ההורית הוא התבוננות בתפקידנו ההורים, דרך הדילמה של בני החייל.
בני הצעיר חייל בן 20 יקרא להלן – סופר - משרך את רגליו לאחור לאורך השירות. הוא מדווח על מצוקה גדולה. מתקשה להגדיר את המצוקה במילים. דבר אחד גלוי וברור, הוא מוצא כל הזדמנות להבריז. מקבל גימלים ושוקל להשתמט מהשרות הצבאי. לא מוצאת חן בעיני ההתנהגות שלו. אינני אוהבת את התירוצים וההתחמקויות שלו. אני רוצה שיעשה את המוטל עליו. יתרום את חלקו כחייל ואח"כ יהיה חופשי לעשות לחייו.
על הורים וערכים השירות הצבאי של ילדינו מפגיש אותנו ההורים עם ערכים ועמדות מוסריות. דורש מאיתנו להגדיר במה אנחנו מאמינים. מה חשוב לנו מאוד. מה אנו רוצים להנחיל לילדינו. מה אנו מעריכים. ומה איננו מעריכים. מה ראוי ומה אינו ראוי. מה מוסרי בעינינו ומה איננו. ההורות שלנו מלווה בהתמודדות עם דילמות מוסריות, בעצם משחר לידתם של ילדינו.
הורות היא מנהיגות מכוונת ערכים אנחנו ההורים מנהיגים הרואים למרחוק. יש לנו חזון של חיי משפחה, לפיו אנו רוצים לחיות ולהנחיל אותו לילדינו. יש לנו ערכים מגובשים של מוסר, אמת, ומידות על פיהם אנו מתנהגים ואותם רוצים להנחיל לילדינו. אנחנו קובעים גבולות, חוקים וכללים הנגזרים מהחזון ומהערכים.
הזוגיות בהורות נחזור אלי הביתה. אני ובן זוגי יקרא להלן – שומר - דואגים ואוהבים את סופר. אולם, האם כזוג אנחנו יוצאים מעמדת מוצא זהה? האם הערכים זהים? יש בינינו פער של עשר שנים בגיל. היסטוריה שונה. אנחנו חיים יחד כמשפחה אחת עם ילדי מזה שמונה שנים. ילדיו אינם ילדי, ילדי אינם ילדיו. ובכלל, אנחנו שני אנשים שונים. ברור לנו, שכדי להתמודד עם המשבר בשירות הצבאי, אנחנו צריכים לגבש עמדה אחידה ברורה וחזקה. אנו צריכים למצוא ולהגדיר מכנה משותף בנושא ההורות. אם כן, שומר ואני התוועדנו לישיבת ערכים של ההורות שלנו, וממנה גזרנו את התייחסותנו למשבר הנוכחי של החייל שלנו. ניסינו לענות על שאלות שונות. מהם הערכים עליהם אנו משתיתים את החינוך שלנו? מהם הערכים לפיהם נקבע את התייחסותנו לבעיות הצצות לאורך החיים של ילדינו?
הגדרנו שלוש שאלות משותפות וכל אחד מאיתנו ענה בנפרד: 1. מה היא בשבילי הורות טובה? 2. מה נמצא בתחום ההשפעה שלי ומה איננו? 3. מה חוסם/מעכב אותי?
המכנה השותף בהורות שלנו: בתום העבודה האישית והשיחה בינינו התברר לנו שיש מכנה משותף רחב בהתייחסות שלנו לילדינו ולנושא ההשתמטות שעל הפרק. מצאנו שיש לנו ערכים משותפים. בריאות כישורים חברתיים הכרת ערך עצמי ערכים של טוב ורע התמודדות עם גבולות וחובות מצאנו שיש לנו מטרה משותפת: לקיים שיחה עם הנער. ומצאנו ששנינו חוששים מאותו דבר: החשש מעימות. התמונה שנגלתה לפנינו נתנה לנו תחושת אחווה וכוח להתמודד עם הקושי המשותף שלנו.
א.
חסמי הצלחה
כי אני
חוששת מפני עימותים. זה חסם ההצלחה שלי.
אבל לאורך
זמן, לטווח הארוך רק נזק יגרם מהשקט הזה. אם אוותר, ולא אדבר איתו, האם ארגיש
טוב עם עצמי? האם ארגיש אמא בעלת ערך? – לא!
וגם לשומר
בן זוגי לא פשוט לחשוב על שיחה שכזו. הוא עלול לשמוע מילים של דחייה או
חוסר שיתוף פעולה. או בכלל, לשמוע דברים שירגיזו אותו והוא יתרתח... לא, הוא
חושש מזה. ממש לא היה רוצה להגיע למצב שכזה. בהורות כמו במנהיגות, התוצאות לטווח הארוך הן אילו שאליהן אנו מכוונים. אל התמונה הגדולה של האדם אותו אני רוצה לעצב, להשפיע עליו.
ב.
תוצאות קצרות טווח מול תוצאות ארוכות טווח.
ג.
יציאה לפעולה
ד.
טקטיקה:
ה. הורות מאפשרת ומאידך
מכוונת. מאפשר לילד בחירה בתוך גבולות.
תוצאות השיחה:
בטווח הקצר –
קיימנו שיחה שבסופה קיבלנו יותר פרטים. אנחנו מעודכנים יותר לגבי תחושות המצוקה
ומחשבות לפעולה. אנחנו יודעים שהוא שוקל אם להמשיך לשרת או להשתחרר. הוא חווה
מצוקה קשה ותחושה שאנחנו לא עומדים לצידו.
לתדהמתנו צפינו בתוצאות שהפתיעו אותנו:
סדר, ניקיון
ועיצוב החדר האישי בבית. נכונות לבוא למפגש משפחתי רחב משתתפים.
בטווח הארוך – איננו יודעים מה יהיו התוצאות בטווח הארוך. אולי תהיה לשיחה השפעה על ההחלטה אם להישאר בשירות או לעזוב, אולי חיזוק תחושת קבלה ושייכות למשפחה.
איננו יודעים מה תהיינה החלטותיו של החייל שלנו. אבל, אנחנו מרגישים שהתגייסנו ולא השתמטנו ממשימת ההורות שלנו.
________________ על הכותבת נעמי לזר מאמנת אישית בזוגיות שנייה. הורות ל 5 ילדים בוגרים מאמנת הורים מנהיגים במשפחה. מ.מ.ה מרכז למנהיגות הורית
בואו לבקר באתר שלי מוזמנים להציץ בבלוג http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=naomilezercoach 052-6959184 Lezer13@012.net.il ____________________ תגובות: הגיבי על הכתבה מעניין? שילחי לחברה |
|
|
|
|
|
|
