תסמונת ילד ה"מגיע לי"

עפרה ליאור, מדריכה ומאמנת הורים

 

 

עוד:

איבחון מתבגרים עפ"י כתב היד

רחיצת התינוק

יציבה לקויה ובעיות קשב וריכוז

שעת סיפור

להיות שלימה במקום מושלמת

אהבה בכל החושים

הנקה וצום בכיפור

היפוך עובר

לדבר עם המתבגרים שלנו

הנקה במקום ציבורי?

סטריפינג - הזכות לבחור

חרדות לידה?

אבא, אימא, קצת יותר לאט!

מי "סופר אמא"?

אימהות חורגת מגבולות הביולוגיה

הקורקינט של טולקין

בכי של תינוק - לא מה שחשבת

איך הוא לומד לבחור?

תרומת המשחק להתפתחות הילד

פער מיגדרי חדש

 

הפכתם להורים לאחר טיפולי פוריות מתישים? היזהרו מתסמונת ילד ה"מגיע לי". עופרה ליאור מזהירה מפני "מהמורות" אופייניות בקרב זוגות שהפכו להורים לאחר טיפולי פוריות. 

 

במזל טוב הפכתם להורים לאחר שנים רבות של טיפולי פוריות מתישים. המתח הרב שליווה את הטיפולים ואת חודשי ההיריון מתחלף בדאגה לתינוק החדש.

 

עפרה ליאור, מדריכה ומאמנת הורים, מזהירה מפני "מהמורות" אופייניות בקרב זוגות שהפכו להורים לאחר טיפולי פוריות. הסכנה העיקרית היא שזוגות שסבלו כל כך הרבה בשביל התינוק ירצו לתת לו את הכל ולא ישימו בפניו את הגבולות שהכרחיים להתפתחות התקינה של הילד וגם לשלווה הנפשית של ההורים...

 

דבר זה עלול לבוא לידי ביטוי במתן אפשרות לילד להשתולל בבית ובמקומות ציבוריים עד כדי סכנה לבטיחותו ופגיעה באיכות החיים של הסובבים. מעבר לכך, ילד שלא למד לשמוע "לא" יתקל בבעיות חמורות בעתיד כשהחיים יזמנו בפניו אכזבות ומפחי נפש ולא יהיו לו הכלים להתמודד איתם.

 

ההורים צריכים לקבוע לעצמם את הגבולות – שהם אינדיבידואלים מאוד – ולעמוד בנחישות על שמירתם. הכללים צריכים להקיף את כל תחומי החיים: צורת ההתנהגות, הוצאות כספיות, סדר היום, פגישות עם חברים וכו'. למי שמתלבטים מומלץ לפנות להדרכה כדי לדעת איך ומתי להגיד את ה"לא" לילדים.

 

אסור להורים לוותר על הדאגה לעצמם: לשמור על שעות שינה סבירות במידת האפשר, לצאת לבילויים ופגישות עם זוגות אחרים ופיתוח הקריירה. בשנות הטיפולים הם התרגלו להקריב עבור הילד אבל המערכת המשפחתית תהיה בריאה יותר ככל שההורים ידעו לשמור על ההנאות הקטנות של החיים.

 

אחת השאלות עימן מתמודדים הורים שעברו טיפולי פוריות היא אם, איך ומתי להגיד לילדים שההיריון הושג בטיפולים. שימוש במושגים כמו "ילד מבחנה" עלול להבהיל את הילדים וליצור בהם אי ביטחון ביחס לקשר עם ההורים, במיוחד אם הם ישמעו אותו מאדם זר בדרך לא מבוקרת.

 

ככלל, ההמלצה היא להגיד לילד בגיל המתאים שההורים קיבלו עזרה כדי להביא אותו לעולם כי הם כל כך רצו בו. אם בני המשפחה, הקרובים, השכנים והידידים יודעים על הטיפולים סביר שהמידע יגיע בשלב כלשהו לילד ומוטב לשלוט על התהליך.

 

במקרים בהם בני הזוג שמרו על הטיפולים בחשאיות אין חובה לשתף בכך גם את הילדים כי הסכנה שמידע כזה יגיע אליהם באקראי פחותה בהרבה.

 

לאחר הולדת הילד הראשון במרבית המקרים ירצו ההורים בילדים נוספים שגם הם יהיו כרוכים לרוב בטיפולים, על כל הכרוך בכך. הורים "רגילים" שמתחילים בהריון לא צריכים לשתף בכך את הילד עד לשליש השני של ההיריון, כשהבטן מתחילה לבלוט ולעורר תהיות. כשמדובר בטיפולים שיש בהם העדרויות מהבית, צורך של האם במנוחה, זריקות וכו' התמונה היא שונה.

 

אפשר ליידע את הילד על ביצוע התהליך כדי שהוא לא יחוש במצוקה בגלל מצבי הרוח המשתנים של האם והמתח. צריך להזהר מלהגרר לקיצוניות השניה. יש מקרים של הורים שלוקחים איתם את הילדים למרפאה ולבית החולים. מקומות אלו יכולים להראות כגורם מאיים וליצור חרדה לילדים ולכן כפי שלא מכניסים את הילדים לתוך מיטת הוריהם בעת מעשה ההתעברות כך גם בטיפולים מוטב שהם יהיו מחוץ למוסדות הרפואיים.

 

מידע נוסף ויעוץ ניתן לקבל מעפרה ליאור בטלפון: 050-5569098

או בדואר האלקטרוני: ofra@global-ivf.com

 

__________________

תגובות: הגיבי על הכתבה                              מעניין? שילחי לחברה   

 

 

__________________________________________