מתנה לחג (מיומנה של דולה)

   מאת: רונית ספיר

 

רונית ספיר

 

עוד:

טיפול במחלה נגיפית בפה ע"י חלב עיזים

לצלוח את גיל ההתבגרות

הורות עכשווית

להיכנס להריון - לא משחק ילדים

חינוך ללא חומות

תזונת ילדים בחופש הגדול

אימהות, קריירה ותזונה נכונה

אמא'לה, הילד לא רוצה לאכול

אני לא הסבתא, אני האמא..

תסמונת "מגיע לי!"

איבחון מתבגרים עפ"י כתב היד

רחיצת התינוק

יציבה לקויה ובעיות קשב וריכוז

שעת סיפור

להיות שלימה במקום מושלמת

אהבה בכל החושים

הנקה וצום בכיפור

היפוך עובר

לדבר עם המתבגרים שלנו

הנקה במקום ציבורי?

סטריפינג - הזכות לבחור

חרדות לידה?

אבא, אימא, קצת יותר לאט!

מי "סופר אמא"?

אימהות חורגת מגבולות הביולוגיה

 

כמעט והחמצתי את הפגישה עם עינת. קבענו להפגש בערב בבית קפה וכשנכנסתי למכונית גיליתי ששתי נורות הפנסים הקדמיים שלי לא דולקות. נסעתי לתחנת דלק וחיכיתי עד שיחליפו אותם. עינת חיכתה לי, נהנתה בינתיים מהשקט ומכוס הקפה.

בשיחה בינינו הסתבר לי שהיא בהריון שני עם זכרון לא נעים מהלידה הראשונה ורצון עז שהפעם יהיה אחרת. עינת לא ידעה מה זה דולה, לא היתה בטוחה שזה מה שהיא צריכה או שיתאים לה ולבן זוגה. שיחת ההכרות היתה מאד רגשית וטובה ונפרדנו בהתרגשות. שמחתי שהחליטו שיתאים להם ליווי שלי בהריון ובלידה.

 

קיימנו שתי פגישות הכנה משותפות עם בן זוגה ליאור ומפגש נוסף של שתינו. עינת לא רצתה להתעמל או לשבת על הכדור או לעשות עיסוי פרינאום.

בהריון הראשון עשתה הכל ו"לא הצליח" לה, הפעם התעקשה "לעשות כלום". ניסיתי וויתרתי.

היה חשוב לי להחזיר לעינת את הביטחון בגופה ובעצמה וביכולתה ללדת. ההיגד הראשון שעינת כתבה לעצמה הוא: "הגוף שלי יודע ללדת והתינוקת שלי יודעת להיוולד". עינת התקרבה לשבוע 40 והפחדים והחששות התגברו. שוחחנו ארוכות בטלפון.

 

ביום שלישי בצהריים עינת הרגישה לחץ בבטן התחתונה. משהו שונה שלא היה קודם. לא צירים, לא בגלים אבל בהחלט תחושה שמשהו התחיל. בערב כבר היה ברור שאלה צירים, וכשהתחזקו הגעתי אליהם הביתה.

השעה היתה 22:00. השעון עיצבן את עינת ולכן הורידה אותו ולא בדקה תדירות. התנצלה שהיא מפונקת, שאינה אוהבת כאב, אמרה לי שהצירים קצרים והיתה בטוחה שלפניה שעות ארוכות של לידה.

 

עיסוי עם שמן ללידה ומקלחת עזרו מאד, הקלו על הכאב ועזרו להרפות. הצירים  נעשו תכופים יותר והצעתי שנצא לתל השומר ושתוכל להמשיך במקלחת בחדר הלידה.

לא ירדו המים, לא היה לחץ בגב תחתון, ובשלווה שקלנו אם לנסוע במכונית אחת או בשתיים. החלטנו על שתי מכוניות ובחצות יצאנו לדרך.

 

אחרי כמה מאות מטרים עצר ליאור בצד וסימן לי לבוא.

עליתי עם שני גלגלים על המדרכה והשארתי את המנוע עובד. חשבתי שרוצים לשאול אותי משהו...

הגעתי למכונית שלהם, עינת היתה עם הרגלים על המושב בתנוחת כריעה, נשענת אחורנית על המושב של הנהג. הראש של התינוקת כבר היה גלוי ועינת אמרה: "היא יוצאת רונית, אני לא מאמינה". גם אני לא האמנתי – כל כך מהר?

 

ליאור היה נרגש, עמד מחוץ למכונית, ניסה לצלצל למוקד ולהזמין אמבולנס.

בי חילחלה ההכרה שאני זו שאקבל את הלידה והציפה אותי התרגשות רבה.

 

רכנתי לעבר עינת, ליטפתי את ירכיה ונשמתי עמוקות יחד איתה. בלב ביקשתי עזרה.

הראש החליק החוצה לאט לאט ונדהמתי מהשקט ומהשלווה של עינת. היא לא הוציאה הגה. נראתה כל כך יפה, פשוט זהרה.

ביקשתי מליאור שיביא מגבת ושמחתי לראות שעינת לקחה עימה למחלקה חלוק רחצה עבה ולבן. הנחתי אותו על המושב.

הראש שיצא היה עדיין בתוך בועת מי השפיר. בדקתי ונוכחתי שחבל הטבור אינו כרוך סביב הצוואר וברכתי על כל הלידות שראיתי ועל כל שלמדתי.

זכרתי את המשפט של מורתי האהובה גילה שלפעמים פשוט צריך לא לעשות כלום. חיכיתי בסבלנות שהתינוקת תשלים את ההתברגות.

 

זה היה מדהים! בקצב שלה, בשקט ובחושך שהיה שם בלילה, התינוקת סובבה את הראש וכשהפנים היו לכיוון מטה, עינת אמרה שהיא מרגישה ציר והקטנטונת החליקה לתוך ידי.

נגבתי את פניה מהקרומים ושמעתי צליל  "פהה"  מפיה. הנחתי אותה על הבטן של עינת מכוסה בחלוק המגבת העבה ושפשפתי את גבה כדי שתבכה, בעיקר כדי שעינת וליאור ידעו שהיא נושמת ובסדר.

 

הרגעים האלה של אחרי הלידה (עד שהגיעו האמבולנסים)  היו מושלמים ומלאי אהבה. נשיקות, חיבוקים והכרת תודה שהכל עבר בשלום. תחושה חזקה וברורה שיש מי ששומר עלינו.

לראות בעיניים, להיווכח, שהגוף שלנו יודע ללדת ושהתינוק יודע להיוולד – זה מופלא.

 

עינת אמרה לי שנתתי לה את מתנת חייה. ואני אמרתי לה שהיא נתנה לי את חוויית חיי, מתנה מופלאה לחג הפסח הקרב ובא.

 

________

כמה מילים עלי: רונית ספיר - איתך בהריון ובלידה, דולה תומכת לידה, מדריכת הכנה ללידה, מטפלת מוסמכת בשיאצ'ו, רייקי ופרחי באך, מדריכת מדיטציה ומנחת קבוצות אמהות ותינוקות.  054-2228402

מייל ronit.sapir@gmail.com     אתר www.ronitsapir.com

 

 

תגובות: הגיבי על הכתבה                        מעניין? שילחי לחברה   

 

 

________________________________________