חיסונים כן או לא – הורים בדילמה

מאת: אורנה מלכי לבנה

 

 

עוד:

מיומנה של דולה

טיפול במחלה נגיפית בפה ע"י חלב עיזים

לצלוח את גיל ההתבגרות

הורות עכשווית

להיכנס להריון - לא משחק ילדים

חינוך ללא חומות

תזונת ילדים בחופש הגדול

אימהות, קריירה ותזונה נכונה

אמא'לה, הילד לא רוצה לאכול

אני לא הסבתא, אני האמא..

תסמונת "מגיע לי!"

איבחון מתבגרים עפ"י כתב היד

רחיצת התינוק

יציבה לקויה ובעיות קשב וריכוז

שעת סיפור

להיות שלימה במקום מושלמת

אהבה בכל החושים

הנקה וצום בכיפור

היפוך עובר

לדבר עם המתבגרים שלנו

הנקה במקום ציבורי?

סטריפינג - הזכות לבחור

חרדות לידה?

אבא, אימא, קצת יותר לאט!

מי "סופר אמא"?

אימהות חורגת מגבולות הביולוגיה

 

החשיבות של מניעה התפשטותן של מחלות קשות וקטלניות בקרב האוכלוסייה, ברורה. הדרך היעילה ביותר לעשות זאת הינה באמצעות חיסון גורף. אולם, עם השנים צצות עדויות, מחקרים, ונשאלות שאלות בנוגע ליעילותם ובטיחותם של חיסונים אלו. לאור מידע חדש זה בוחרים הורים רבים, באופן מודע, שלא לחסן את ילדיהם או לחסן באופן חלקי.

 

למה לחסן?
משרד הבריאות, רופאים ו
בעלי מקצוע נוספים, טוענים ובצדק כי בזכות שגרת חיסונים הנהוגה בישראל ובארצות רבות בעולם, נעלמו מהעולם מחלות קטלניות רבות שבעבר היוו איום על קיום הגזע האנושי כמו. מחלות כמו פוליו, אבעבועות שחורות ועוד כבר אינן פוגעות כמגיפה בבני האדם. בחשיבה הגלובאלית ברור לכן, שחיסון מבטיח את שלומה של האוכלוסייה.

אולם, לאחר עשרות שנים של חיסון גורף לאוכלוסיה, מסתבר כי יעילותם אינה ברורה. נצפתה התעוררות של מחלות מסוימות באוכלוסיות שחוסנו, וגם שחיסונים מסוימים יעילים לטווח מוגבל של שנים ולא לכל אורך החיים.

במקביל, מגיעות עדויות, חלקן אמינות וחלקן פחות, על תופעות לוואי בדרגות חומרה משתנות בעקבות מתן החיסונים.

בנוסף, בעקבות גילוי של מחלות חדשות, ופיתוח של חיסונים חדישים ויעילים, מתרחב סל החיסונים הבסיסי (הניתן על ידי מערכת הבריאות בישראל), נוספים חיסונים חדשים, ומתווספות "מנות" לחיסונים קיימים (מתן של חיסון נוסף עבור אותה מחלה בזמן מאוחר יותר).

בנוסף יש גם חיסונים המומלצים על ידי משרד הבריאות ושירותי הרפואה ושלא נמצאים בסל. במקביל יש לקחת בחשבון אינטרסים כלכליים ופוליטיים של חברות התרופות המפתחות ומספקות את החיסונים.

 

מי לא מחסן? בישראל לא קיים נתון מדויק של מספר המשפחות שבחרו באופן מודע שלא לחסן את ילדיהן. ידוע כי קיימות שלוש קבוצות עיקריות: אוכלוסיות שלא מתחסנות עקב חוסר מודעות (זרמים חרדיים מסוימים), אוכלוסיות שלא מתחסנות כחלק מתפיסת חייהם לפיה החיסון מזיק או לא מועיל, ואוכלוסיות המאמינות כי החיסון הגורף הוא בעייתי, אך מכירות בחשיבות החיסון, ודואגות לחסן את הילדים באופן סלקטיבי (הפחתת מספר המנות, ומתן חיסון עבור מספר מצומצם של מחלות).

 

למה לא לחסן?
עדויות מחקרים שונים בעולם מצביעים על כך שרכיבים מסוימים בחיסונים כמו חומר משמר מסוג פורמלין, וכן, אלומיניום וכספית יכולים לפגוע במערכת העצבים בעיקר אצל ילדים בשלבי התפתחות ראשוניים. קיימים מחקרים ותיאוריות הקושרות את מתן החיסונים לאוטיזם, ואף לפיגור.

 

אורנה מלכי לבנה, אשת תוכן ופרשנית בתחום תינוקות וילדים: "קל מאוד למצוא את המקרים הקיצוניים ולהקיש מהם בנוגע לחיסונים, אולם, בין מקרי הילדים שסבלו מתופעות לוואי קלות וצפויות כמו עליית חום לבין קריסת מערכות טוטאלית יש אזור אפור. יש לא מעט תופעות שיתכן שקשורות למתן חיסון ובתוכן גם קשת הפרעות הקשב והריכוז".  ומוסיפה: "לעולם לא נוכל לדעת בוודאות מה מקורן של הבעיות, האם בגלל החיסון או מחשיפה לקרינה סלולארית, אלקטרומגנטית וכדומה ".

 

סכנות?!
הסכנה של אי מתן חיסון באופן גורף ברורה. מחלות קטלניות עלולות להתפרץ ולגבות מחיר חיי אדם יקר.

 

האמנם?

ארגון "חסון" חושב אחרת. מקימיו מאמינים כי מיגור המחלות המדבקות הקשות בעולם נובע, בין היתר, בשל עליה באיכות מי השתייה, התזונה, התנאים הסניטרים וכדומה.

מה לעשות?
מלכי לבנה: " לדעתי, הכי חשובה המודעות ולקיחת האחריות בכל הליך הנוגע בגידול ילדים. כל משפחה יכולה לבחון באופן מודע ומושכל את סיבותיה למתן או אי מתן חיסון".

 

יש דרך מלך!

בשנים האחרונות קיימת מגמת ביניים הלוקחת בחשבון את הבעייתיות של התחסנות גורפת מחד, והימנעות מוחלטת מאידך, ממש כמו שימוש בדודי שמש לחימום מים המשלבים פתרון חסכוני מהטבע, עם גיבוי של מערכת החשמל בימי הגשם.

ברחבי הארץ ניתן למצוא מרפאות רבות, רופאים פרטיים וטיפות חלב אלטרנטיביות פרטיות, הקשובות לצורך של ההורים להבטיח לילדיהם בריאות, תוך סיכון מינימאלי.

במקומות אלו מאפשרים להורים לבנות תוכנית חיסונים אלטרנטיבית התואמת את חייה של המשפחה, כל זאת תחת השגחה רפואית. כך למשל ניתן לחלק את הקוקטיילים (מרובע, מחומש וכו') לחיסון נפרד לכל מחלה, לשנות את לוחות זמני מתן החיסון, מתן חיסונים סלקטיבי, בחירה של חיסון מיצרנים שונים וכו'.

החיסרון העיקרי של אלטרנטיבה זו – הוא עלותו הכספית.

 

העיקר הבריאות!

  

 

תגובות: הגיבי על הכתבה                        מעניין? שילחי לחברה   

 

 

________________________________________