הורים שימו לב: פייסבוק זה לא משחק ילדים

מאת: ד"ר הדס הכהן

 

עוד:

לידה כארוע מכונן

ילד ראשון - ילד שני

לחסן - כן או לא?

מיומנה של דולה

טיפול במחלה נגיפית בפה ע"י חלב עיזים

לצלוח את גיל ההתבגרות

הורות עכשווית

להיכנס להריון - לא משחק ילדים

חינוך ללא חומות

תזונת ילדים בחופש הגדול

אימהות, קריירה ותזונה נכונה

אמא'לה, הילד לא רוצה לאכול

אני לא הסבתא, אני האמא..

תסמונת "מגיע לי!"

איבחון מתבגרים עפ"י כתב היד

רחיצת התינוק

יציבה לקויה ובעיות קשב וריכוז

 

בעידן של טכנולוגיות בו מסרים מתאפשרים בכל רגע באמצעות ה-sms והרשתות החברתיות- פרסום מידי והעברת מידע הם דבר שבשגרה. צילום של אדם ופרסום בנסיבות שעלולות לבזות אותו או להשפיל אותו, או שימוש בדברים שאדם כתב ללא אישור לפרסום או אפילו פרסום פרטים כמו, התנהגות, מצב בריאות, הכנסה, מספר טלפון או כתובת הינם פגיעה בפרטיות.

 

הבנת כוחה של הטכנולוגיה גם היא צריכה להילמד. המדובר במדיום חדש שלא היינו מורגלים אליו  וההתנהלות בו איננה מוגבלת מבחינת החוק ותלויה בכללי האתיקה של הפרט. על כן יש ללמד כללי התנהגות במרחב הווירטואלי. יש ללמד את הילדים כי למילה הכתובה, לתמונה או לסרטון יש כוח ועוצמה גדולה ברשת. דברים שנכתבו ברשת ישארו שם לעד והם ילוו אותנו גם בעתיד כשנתגייס לצבא, נרצה להתקבל למוסד לימודים, נרצה להכיר בן זוג, נרצה להשיג מקום עבודה ועוד ועוד. הכלים הללו ככה מבלי משים בונים את הסטאטוס החברתי שלנו. כיום עוד לפני שאתה מגיע לראיון עבודה או לבליינדייט כבר יודעים איך אתה נראה, מה כתבת ומה כתבו עליך.

 

הורים יקרים עליכם לזכור כי אתם החוליה הראשונה בשרשרת החינוך. למערכת המשפחתית יש תפקיד מכריע בציוד הילד בכלים מתאימים לחיים אם מבחינת נורמות התנהגות וערכים חברתיים. כהורים עלינו להיות ערניים להתנהגות הילדים, למצב רוחם, להתנהגויות מוזרות שהם מגלים, כמו הסתגרות, התפרצויות זעם על רקע מינורי או אפילו ללא סיבה. תפקיד ההורה כמבוגר אחראי הוא גם לפקח על הקורה בסביבתו של הילד.

 

על מנת לפקח על הילד אין הכרח להכיר ולהתמצא בכלים הטכנולוגים וגם לא הכרח להיות החברים של הילדים שלכם בפייסבוק. הילדים הצעירים אולי יסכימו לחברות שלכם בפייסבוק אך המתבגרים יותר לא יאהבו ולא ישתפו אתכם פעולה בעניין זה. כבדו את רצונם לפרטיות ואל תשדרו להם גישה של ביקורת אלא של דאגה הורית, אהבה, אחריות ואכפתיות.

 

חשוב לפתח יחס חברי עם הילדים במיוחד בגיל ההתבגרות, כאשר לקבוצת הגיל יש השפעה גדולה על בניית העצמי של המתבגר. חשוב לתת לילד את התחושה שיש מבוגר שאפשר להישען עליו ושיוכל לעזור לו. אם באופן אישי או בפנייה לגורמים אחרים. חשוב להסביר לילדים במפורש שאם חלילה הם מזהים ניצנים של ניסיונות מצד בני גילם או מבוגרים אחרים להשפיל ולבזות אותם או להציק בכל דרך שהיא יש מיד לפעול בפנייה אליהם או למבוגר אחראי כמו אבא או אמא של חבר, מורה, יועצת או אפילו למוקד לסיוע, באם הם חשים באי נוחות לספר על כך להורים. אי טיפול או מחשבה שאולי "יעבור" להם (למציקים) או ניסיון להתמודד לבד יכולים להוביל לתוצאה הרסנית.

 

הדגישו לילדים כי שתיקה היא כהסכמה להמשך ביזיונות והתנכלויות. הדגישו את הצורך בשיתוף ובדרישה לקבלת עזרה. אמרו להם לדרוש עזרה ולא לבקש, ומתוך עמדה של כוח. אם ילדיכם הם המציקים הסבירו להם כי צחוקים ודחקות לא על חשבון נשמות של חברים שלכם. עוררו אצלם חשיבה וגם רגש. אמרו להם כי פגיעה בחבר היא כפגיעה בהם עצמם. מי שלא מכבד את הזולת הוא גם לא מכבד את עצמו. הזהירו אותם שלא לכתוב או לפרסם מתוך אימפולס. הסבירו להם את ההשלכות, תנו להם דוגמאות. הובילו אותם להיות מודעים להתנהגות שלהם. מהי התנהגות רצויה ומה לא. מה החלופות שלא יגרמו נזק. עודדו אותם לאמץ ראיה רחבה יותר ורגישה יותר. בטוחני כי  ערנות חברתית הן של ההורים והן של מערכת החינוך, ואפילו החברים ובנוסף אמצעי אכיפה ירתיעו את תופעת ההצקות והביזיונות ברשת ושלא נדע יותר מהתאבדויות או ניסיונות להתאבדות על רקע הפייסבוק או כל כלי אחר במרחב הוירטואלי!

 

ד"ר הדס מלכה הכהן

מומחית לפדגוגיה וטכנולוגיה

המכללה האקדמית לחינוך "אחווה"

 

 

 

תגובות: הגיבי על הכתבה                        מעניין? שילחי לחברה   

 

 

________________________________________