על הסכין

מאת: נעמי שוורץ

עוד ב"הדרך למעלה:

בודדה ומבואסת? או רק לא מעונינת להשקיע?

 ארכיון מאמרים

  בריאות

 כל הטיפים

  סגנון חיים

  יעוץ

  כיתבי לנו

עתה זה כבר רשמי: האובססיה של נתוחים פלסטיים נדדה מהוליבוד אל הזרם המרכזי והתרבות הזעיר בורגנית (ואפילו למטה ממנה)! כך על כל פנים קובעת ד"ר וירג'יניה בלום, פרופסור לספרות באוניברסיטת קנטקי שאת תוצאות מחקרה בנושא זה פרסמה בספר: פצעי בשר- תרבות הנתוחים הפלסטיים":FLESH WOUNDS THE CULTURE OF COSMETIC SURGERY

שאלת המחקר של בלום אכן מעוררת תהיות רבות, כיצד זה מסכימות (גם גברים נכנעים לסכין אך במספרים צנועים הרבה יותר) כה רבות מאתנו, להפקיר את פנינו וגופינו לסכין על מנת להראות שונות ומה עושה הדבר לתחושת הזהות העצמית שלנו כאינדבידואלים?

ממחקרה הארוג בחומרים מתחומים שונים ממדעי החברה, אנליזות פסיכולוגיות, התרשמויות וחוויות אישיות ותרבות הפופ עולה תמונה חדה וברורה של צרכני תעשיית היופי: הלא הן אנו הנשים, אשר לאורך כל ההסטוריה,  שימשנו כאובייקט!

בלום חושפת את הדיכוטומיה של היופי: מחד, האפשרות הדמוקרטית המשתמעת מהנתוחים הפלסטיים, דהיינו, כל אחת מאתנו יכולה להיות יפה ומאידך הרודנות הנובעת  מתרבות זו בה כולנו משתוקקות להראות יפות ואחידות.

האפקט ההוליבודי המשפיע על כולנו: האושר קשור ליופי, הסופרוומן בולטת ראשית לכל במראה היפה שלה:

הדילמה והקשר של גוף ונפש, כלומר, אם האני העצמי שלנו קשור קשר כה עז לשכבת העור החיצונית כיצד הוא מושפע מהנתוחים הקוסמטיים?

בלום עצמה, משתמשת בחוויה אותה עברה בילדותה,  נתוח  כושל לשיפוץ האף, (בעידודה הנלהב של אמה), כמסגרת לדיון נוסף : הקשר שבין המנתח הגבר לאשה הפציינטית.

מסקנותיה של החוקרת: נשים רודפות אחר היופי משום שהורגלו וחונכו על ברכי הקביעה כי יופי הינו מטרה בפני עצמה אך  גם אמצעי רב עוצמה להשגת פריבילגיות בחיים.

רדיפת הבצע של "קבלני" היופי, האשליה שמראה "חדש" יביא לנו אושר ואפשרויות חדשות, כל אלה הינם גורמים המשמנים את גלגלי התעשייה המגלגלת מיליארדים רבים של דולרים.

מתוך MSMAGAZIN.COM