סדר נשים

  מאמרים, מדרשים ומנהגים על נשים בחג

מאת: ד"ר חנה קהת - מבוסס על עבודותיה של ד"ר יעל לוין

 

עוד על נשים:

לצאת בסדר מהסדר

"דיינו" בנימה נשית

על ארבע בנות דיברה התורה

המוח שלו ושלה

נשים וצבא בישראל

חטאי האם

מיהו הגבר החדש?

מחשבות על השכול הלאומי

סטטוס - המניע החזק

אל תבכי ילדה

המדריך למתגרשת: לשרוד את החגים

תשעה חודשים של טירוף חושים

להתחיל מבראשית - לידה

הריון: אור שמחה ובריאות

תזונה ומתח

תזונה וחיי המין

השמנה - מחלת המאה

ויטמין אי וצלקות

סידן - המציל הלבן

עצמותי המתפוררות וצריכת החלב

עד העצם - על אוטיאופרוזיס

סעודות היופי

האם את אנורקסית?

יופי חיצוני מתחיל בפנים

מי מחזק אותי? ויטמין בי12

מעשנות ותזונה נכונה בגיל ההתבגרות

תרומת הטיפול הפמיניסטי

מי מרגיז אותך?

הגדה של פסח - תוספת*   מאמרים, מדרשים ומנהגים על נשים בחג

 ליקטה חנה קהת

 

נשות ישראל במצרים

מנהגים

  1. להזכיר את העובדה שארבע כוסות רומזות על ארבע אמהות שנאמר, אשתך כגפן פורייה בירכתי ביתך ועל היין אנו מברכים בורא פרי הגפן. (מהר"ל, של"ה)

  2. להניח דג כסימן נוסף על הקערה לזכרה של מרים. (מנהג קדום)

  3. להניח בשולחן ליל הסדר כוס מים, לצד כוס של אליהו, לזכר באר מרים.

  4. לקרוא מדרשים על נשות ישראל במצרים, על מרים ועל בת פרעה

 

מן המקרא

שמות א' טו-כב

"ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה: ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיה: ותיראן המילדת את ה-לקים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים:  ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים:  ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי חיות הנה בטרם תבוא אלהןהמילדת וילדו:כ  ויטב -לקים למילדת וירב העם ויעצמו מאד: ויהי כי יראו המילדת את ה-לקים ויעש להם בתים:  ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון:"

שמות ב' א- ט

"וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי:  ותהר האשה ותלד בן ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים : ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את הילד ותשם בסוף על שפת היאר: ותתצב אחתו מרחק לדעה מה יעשה לו: ותרד בת פרעה לרחץ על היאר ונערתיה הלכת על יד היאר ותרא את התבה בתוך הסוף ותשלח את אמתה ותקחה: ותפתח ותראהו את הילד והנה נער בכה ותחמל עליו ותאמר מילדי העברים זה: ...  ותאמר אחתו אל בת פרעה האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העברית ותינק לך את הילד: ותאמר לה בת פרעה לכי ותלך העלמה ותקרא את אם הילד: ותאמר לה בת פרעה היליכי את הילד הזה והינקהו לי ואני אתן את שכרך ותקח האשה הילד ותניקהו: ויגדל הילד ותבאהו לבת פרעה ויהי לה לבן ותקרא שמו משה ותאמר כי מן המים משיתהו:"

 

מדרשים

בבלי סוטה יא:

דרש  רב עוירא: בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור – נגאלו ישראל ממצרים, בשעה שהולכות לשאוב מים, הקב"ה מזמן להם דגים קטנים בכדיהן ושואבות מחצה מים ומחצה דגים, ובאות ושופתות שתי קדירות אחת של חמין ואחת של דגים, ומוליכות אצל בעליהן לשדה, ומרחיצות אותן וסכות אותן ומאכילות אותן ומשקות אותן ונזקקות להן בין שפתים, שנאמר: (תהלים ס"ח) "אם תשכבון בין שפתים" וגו', בשכר תשכבון בין שפתים זכו ישראל לביזת מצרים, שנאמר: (שם) "כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ", וכיון שמתעברות באות לבתיהם; וכיון שמגיע זמן מולדיהן, הולכות ויולדות בשדה תחת התפוח, שנאמר: /שיר השירים ח/ תחת התפוח עוררתיך וגו', והקב"ה שולח משמי מרום מי שמנקיר ומשפיר אותן, כחיה זו שמשפרת את הולד, שנאמר: (יחזקאל ט"ז) "ומולדותיך ביום הולדת אותך לא כרת שָרֶך ובמים לא רחצת למשעי" וגו', ומלקט להן שני עגולין אחד של שמן ואחד של דבש, שנאמר: (דברים ל"ב) "ויניקהו דבש מסלע ושמן" וגו'; וכיון שמכירין בהן מצרים באין להורגן, ונעשה להם נס ונבלעין בקרקע, ומביאין שוורים וחורשין על גבן, שנאמר: (תהלים קכ"ט) "על גבי חרשו חורשים" וגו', לאחר שהולכין היו מבצבצין ויוצאין כעשב השדה, שנאמר: (יחזקאל ט"ז) "רבבה כצמח השדה נתתיך"; וכיון שמתגדלין באין עדרים עדרים לבתיהן, שנאמר: (שם) "ותרבי ותגדלי ותבואי בעדי עדים", אל תקרי בעדי עדים אלא בעדרי עדרים, וכשנגלה הקב"ה על הים הם הכירוהו תחלה, שנאמר: (שמות ט"ו) "זה אלי ואנוהו".

 

ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות וגו' – רב ושמואל, חד אמר: אשה ובתה, וחד אמר: כלה וחמותה. מ"ד אשה ובתה, יוכבד ומרים; ומ"ד כלה וחמותה, יוכבד ואלישבע. תניא כמ"ד אשה ובתה, דתניא: שפרה – זו יוכבד, ולמה נקרא שמה שפרה? שמשפרת את הולד; ד"א: שפרה – שפרו ורבו ישראל בימיה. פועה – זו מרים, ולמה נקרא שמה פועה? שהיתה פועה (ומוציאה את הולד); ד"א: פועה – שהיתה פועה ברוח הקודש, ואומרת: עתידה אמי שתלד בן שמושיע את ישראל. (שמות א') "ויאמר בילדכן את העבריות" וגו' – מאי אבנים? א"ר חנן: סימן גדול מסר להן, אמר להן: בשעה שכורעת לילד, ירכותיה מצטננות כאבנים. ואית דאמר, כדכתיב: (ירמיהו י"ח) "וארד בית היוצר והנה הוא עושה מלאכה על האבנים", מה יוצר זה – ירך מכאן וירך מכאן וסדן באמצע, אף אשה – ירך מכאן וירך מכאן והולד באמצע – אם בן הוא והמתן אותו – א"ר חנינא, סימן גדול מסר להן: בן – פניו למטה, בת פניה למעלה. ... – תנא: לא דיין שלא המיתו אותן, אלא שהיו מספיקות להם מים ומזון: (שמות א') "ותאמרן המילדות אל פרעה כי לא כנשים" וגו' – מאי חיות? אילימא חיות ממש, אטו חיה מי לא צריכה חיה אחריתי לאולודה? אלא, אמרו לו: אומה זו כחיה נמשלה, יהודה - (בראשית מ"ט) גור אריה, דן – יהי דן נחש, נפתלי – אילה שלוחה, יששכר – חמור גרם, יוסף – בכור שור, בנימין – זאב יטרף, דכתיב ביה – כתיב ביה, ודלא כתיב ביה – כתיב: (ביה) (יחזקאל י"ט) "מה אמך לביא בין אריות רבצה" וגו'. (שמות א') "ויהי כי יראו המילדות את האלהים ויעש להם בתים" – רב ושמואל, חד אמר: בתי כהונה ולויה, וחד אמר: בתי מלכות. מ"ד בתי כהונה ולויה, אהרן ומשה; ומ"ד בתי מלכות, דוד נמי ממרים קאתי, דכתיב: (דברי הימים א' ב') "ותמת עזובה (אשת כלב) ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור", וכתיב: (שמואל א' י"ז) "ודוד בן איש אפרתי" וגו’.

 

מרים

בבלי סוטה יב.

)שמות ב) "וילך איש מבית לוי" - להיכן הלך? אמר רב יהודה בר זבינא: שהלך בעצת בתו. תנא: עמרם גדול הדור היה, כיון שגזר פרעה הרשע כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, אמר: לשוא אנו עמלין! עמד וגירש את אשתו, עמדו כולן וגירשו את נשותיהן.

אמרה לו בתו: אבא, קשה גזירתך יותר משל פרעה, שפרעה לא גזר אלא על הזכרים, ואתה גזרת על הזכרים ועל הנקיבות! פרעה לא גזר אלא בעוה"ז, ואתה בעוה"ז ולעוה"ב! פרעה הרשע, ספק מתקיימת גזירתו ספק אינה מתקיימת, אתה צדיק בודאי שגזירתך מתקיימת, שנאמר: (איוב כב) "ותגזר אומר ויקם לך!"

עמד והחזיר את אשתו, עמדו כולן והחזירו את נשותיהן.

'ויקח' - ויחזור מיבעי ליה! א"ר יהודה בר זבינא: שעשה לו מעשה ליקוחין, הושיבה באפריון ואהרן ומרים מרקדין לפניה, ומלאכי השרת אמרו: (תהלים קיג) "אם הבנים שמחה".

'את בת לוי' - אפשר, בת מאה ושלשים שנה הויא וקרי לה בת? דא"ר חמא בר' חנינא: זו יוכבד, שהורתה בדרך ולידתה בין החומות, שנאמר: (במדבר כו) "אשר ילדה אותה ללוי במצרים", לידתה במצרים ואין הורתה במצרים! א"ר יהודה: שנולדו בה סימני נערות. (שמות ב) "ותהר האשה ותלד בן" - והא הות מיעברא ביה תלתא ירחי מעיקרא! א"ר יהודה בר זבינא: מקיש לידתה להורתה, מה הורתה שלא בצער, אף לידתה שלא בצער, מכאן לנשים צדקניות שלא היו בפיתקה של חוה.

 

בבלי סוטה יב:

"ותאמר אחותו אל בת פרעה האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העבריות" - ומאי שנא מעבריות? מלמד, שהחזירוהו למשה על כל המצריות כולן ולא ינק, אמר: פה שעתיד לדבר עם השכינה יינק דבר טמא? והיינו דכתיב: (ישעיהו כח) "את מי יורה דעה" וגו', למי יורה דעה ולמי יבין שמועה? לגמולי מחלב ולעתיקי משדים.

"ותאמר לה בת פרעה לכי" וגו' - א"ר אלעזר: מלמד, שהלכה בזריזות כעלמה. ר' שמואל בר נחמני אמר: העלמה - שהעלימה את דבריה.

"ותאמר לה בת פרעה היליכי את הילד הזה" - אמר רבי חמא בר' חנינא: מתנבאה ואינה יודעת מה מתנבאה, היליכי - הא שליכי.

"ואני אתן את שכרך" - א"ר חמא בר' חנינא: לא דיין לצדיקים שמחזירין להן אבידתן, אלא שנותנין להן שכרן. (שמות טו) "ותקח מרים הנביאה אחות אהרן" וגו' - אחות אהרן ולא אחות משה? אמר רב עמרם אמר רב, ואמרי לה אמר רב נחמן אמר רב: מלמד, שהיתה מתנבאה כשהיא אחות אהרן.

 

ילקוט שמעוני תורה פרשת בשלח רמז רנג

"ותקח מרים הנביאה את התוף בידה" וכי מנין היה להם לישראל תופים ומחולות במדבר אלא שהצדיקים מובטחים ויודעים שהקב"ה עושה להם נסים וגבורות עם יציאת מצרים והתקינו להם תופים ומחולות, ותען להם מרים מגיד הכתוב כשם שאמר משה שירה לאנשים כך אמרה מרים שירה לנשים שנאמר שירו לה' כי גאה גאה:

 

בבלי תענית ט.

שלשה פרנסים טובים עמדו לישראל, אלו הן: משה, ואהרן, ומרים. ושלש מתנות טובות ניתנו על ידם, ואלו הן: באר, וענן, ומן. באר - בזכות מרים, עמוד ענן - בזכות אהרן, מן - בזכות משה. מתה מרים - נסתלק הבאר. שנאמר (במדבר כ') "ותמת שם מרים", וכתיב בתריה ולא היה מים לעדה.."

 

במדבר רבה פרשה א ד"ה "ד"א וידבר"

והבאר בזכות מרים שאמרה שירה על המים שנא' (שמות טו) ותען להם מרים שירו לה' ובמי באר (במדבר כא) אז ישיר ישראל את השירה הזאת, א"ר ברכיה הכהן בשם ר' לוי מלך ב"ו שיש לו מדינה והוא משלח בני אדם גדולים לתוכה שיהו נושאים משואיהם ועושים משפטיהם מי צריך להיות זקוק למזונותיהם לא בני מדינה צריכין להיות זקוקין להם אבל הקב"ה לא עשה כן אלא שלח למשה ולאהרן ולמרים שנא' (מיכה ו) ואשלח לפניך את משה אהרן ומרים ואעפ"כ בזכותן היו מתנהגין המן בזכות משה תדע לך שהוא בזכות משה כיון שנסתלק משה (יהושע ה) וישבת המן ממחרת וענני כבוד בזכותו של אהרן מנ"ל כיון שנסתלק אהרן מה כתיב (במדבר כא) ותקצר נפש העם בדרך שהיתה השמש קופחת עליהם והבאר בזכות מרים מה כתיב (שם /במדבר/ ך) ותמת שם מרים ותקבר שם ומה כתיב אח"כ (שם /במדבר כ'/) ולא היה מים לעדה,

 

בבלי מגילה יד.

שבע נביאות מאן נינהו? שרה, מרים, דבורה, חנה, אביגיל, חולדה, ואסתר. שרה - דכתיב /בראשית י"א/ אבי מלכה ואבי יסכה, ואמר רבי יצחק: יסכה זו שרה. ולמה נקרא שמה יסכה - שסכתה ברוח הקדש, שנאמר /בראשית כ"א/ כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה. דבר אחר: יסכה - שהכל סוכין ביופיה. מרים - דכתיב /שמות ט"ו/ ותקח מרים הנביאה אחות אהרן ולא אחות משה? - אמר רב נחמן אמר רב: שהיתה מתנבאה כשהיא אחות אהרן, ואומרת: עתידה אמי שתלד בן שיושיע את ישראל. ובשעה שנולד נתמלא כל הבית כולו אורה, עמד אביה ונשקה על ראשה, אמר לה: בתי נתקיימה נבואתיך. וכיון שהשליכוהו ליאור - עמד אביה וטפחה על ראשה, ואמר לה: בתי, היכן נבואתיך? היינו דכתיב /שמות ב'/ ותתצב אחתו מרחק לדעה - לדעת מה יהא בסוף נבואתה.

 

בת פרעה

בבלי מגילה יג.

 ואלה בני בתיה בת פרעה אשר לקח מרד. אמאי קרי לה יהדיה - על שום שכפרה בעבודה זרה, דכתיב /שמות ב'/ ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור, ואמר רבי יוחנן: שירדה לרחוץ מגילולי בית אביה. ילדה? והא רבויי רביתיה! - לומר לך שכל המגדל יתום ויתומה בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו. ירד - זה משה, ולמה נקרא שמו ירד - שירד להם לישראל מן בימיו. גדור - שגדר פרצותיהן של ישראל, חבר - שחיבר את ישראל לאביהן שבשמים. סוכו - שנעשה להם לישראל כסוכה. יקותיאל - שקוו ישראל לאל בימיו. זנוח - שהזניח עוונותיהן של ישראל. אבי אבי אבי - אב בתורה, אב בחכמה, אב בנביאות. ואלה בני בתיה... אשר לקח מרד, וכי מרד שמו? והלא כלב שמו! - אמר הקדוש ברוך הוא: יבא כלב שמרד בעצת מרגלים, וישא את בת פרעה שמרדה בגלולי בית אביה.

 

שמות רבה פרשה א

"ויגדל הילד", כ"ד חדש הניקתהו ואתה אומר ויגדל הילד, אלא שהיה גדל שלא כדרך כל הארץ, ותביאהו לבת פרעה וגו', היתה בת פרעה מנשקת ומחבקת ומחבבת אותו כאלו הוא בנה ולא היתה מוציאתו מפלטרין של מלך, ולפי שהיה יפה הכל מתאוים לראותו מי שהיה רואהו לא היה מעביר עצמו מעליו, והיה פרעה מנשקו ומחבקו והוא נוטל כתרו של פרעה ומשימו על ראשו כמו שעתיד לעשות לו כשהיה גדול, ...ותקרא שמו משה, מכאן אתה למד שכרן של גומלי חסדים, אף על פי שהרבה שמות היו לו למשה לא נקבע לו שם בכל התורה אלא כמו שקראתו בתיה בת פרעה ואף הקב"ה לא קראהו בשם אחר.

 

ויקרא רבה פרשה א

ואלה בני בתיה בת פרעה, ר' יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר לה הקב"ה לבתיה בת פרעה משה לא היה בנך וקראתו בנך אף את לא את בתי ואני קורא אותך בתי שנא' אלה בני בתיה בת יה,

 

ויקרא רבה פרשה א

אמר לו הקב"ה למשה חייך מכל שמות שנקרא לך איני קורא אותך אלא בשם שקראתך בתיה בת פרעה ותקרא שמו משה, ויקרא אל משה,

 

ילקוט שמעוני תורה פרשת בראשית רמז מב

 תשעה נכנסו בחייהם לגן עדן ואלו הן חנוך ומשיח ואליהו ואליעזר עבד אברהם ועבד מלך הכושי וחירם מלך צור ויעבץ בנו של רבי יהודה הנשיא וסרח בת אשר ובתיה בת פרעה

 

ילקוט שמעוני יהושע רמז ט

 יש נשים חסידות גיורות הגר, אסנת, צפרה, שפרה, פועה, בת פרעה, רחב, רות, ויעל אשת חבר הקיני:

 

 

* אוסף זה מבוסס על עבודותיה של ד"ר יעל לוין:

1.        על ארבע הכוסות כנגד ארבע האימהות - י' לוין, "ארבע כוסות כנגד ארבע  אמהות", קולך 31 (תשס"א), עמ' 1-2.

2.        על מנהג הנחת דג בליל הסדר  זכר למרים, מנהג המוזכר משמו של רב שרירא גאון - י' לוין, "אות של הכרה: למנהג הנחת תבשיל בקערת הפסח זכר למרים", קולך 8 (תשנ"ט), עמ' 3;

Y. Levine, “Placing a Cooked Food on the Seder Table in Commemoration of Miriam”, All the Women Followed Her: A Collection of Writings on Miriam the Prophet & The Women of Exodus, edited by R. Schwartz, Mountain View, California: Rikudei Miriam Press, 2001, pp. 235-251.

3.        על שימת כוס מרים, שהונהגה בידי פמיניסטיות יהודיות בארה"ב בזמננו -

V. L. Ochs, "Setting a Cup for Miriam," The Women's Passover Companion, edited by S. Cohen Anisfeld, Woodstock, Vermont: Jewish Lights, 2003, pp. 59-64.

4.        קריאת מדרשים - לעיון מדעי במקורות על נשים וגאולת מצרים ובמדרשים על בתיה  בת פרעה ראו י' לוין, מדרשי בתיה בת פרעה, ירושלים תשס"ד.

 

____________________

תגובות:                                               מעניין? שילחי לחברה

   

_________________________________________