לחסן או לא לחסן (ומתי) - זו השאלה

מאת: יאיר שריון, הומאופת

 

עוד בריאות:

הומיאופתיה - רפואת משפחה במיטבה

מוכנים, היכון, צאי

תרופות כולסטרול וסרטן המעי הגס

תסמונת התשישות הכרונית

תרופות סבתא

תרופות סבתא נוספות

הרזייה הוליסטית

האם כאב הראש שלך הוא מיגרנה?

אפצ'י, עונת המעבר

גורמים לאי כניסה להריון

התנהגות נכונה בחשיפה לשמש

תשעה חודשים של טירוף חושים

לשפר את תדמית הגוף

מחמאות: לימדו לאהוב אותן

"החולה המדומה"

תשעה חודשים של טירוף חושים

הריון: אור שמחה ובריאות

עיסוי בהריון

עיסוי לאם ולילד

השפעת ביטוי רגשות על מחלת הסרטן

ממוגרפיה - חבל על הזמן?

השפעת התערבות פסיכולוגית על הפחתת הסיכון

יופי חיצוני מתחיל בפנים

מי מחזק אותי? ויטמין בי12

מעשנות ותזונה נכונה בגיל ההתבגרות

תרומת הטיפול הפמיניסטי

 

פעם הכל היה יותר פשוט. היה קוטג' אחד, רופא משפחה אחד, ערוץ אחד ולקבל חיסון היה ברור ממש כמו לעלות לכיתה א'. אך בשנים האחרונות החלו מתעוררות שאלות. תחילה בחוגים מצומצמים, "אזוטריים" משהו, והיום כבר בחלקים הולכים וגדלים בממסד הרפואי. האם החיסונים יעילים? האם יש סיכון כלשהו בנטילתם? האם יעילותם מצדיקה את הסיכון הכרוך בהם? האם כל החיסונים נחוצים באותה מידה? האם יש לקחת בחשבון רגישויות אינדיבידואליות ולהתחשב במצבו של הילד לפני מתן כל חיסון? שאלות אלו ועוד רבות אחרות, מעסיקות כיום כאמור יותר ויותר אנשים בתוך המערכת הרפואית וכמובן גם אותנו ההורים. בדור שלא מקבל כמובן מאליו כל מה שמוכרים לו ושכבר אינו נתקף חרדת קודש אל מול החלוק הלבן ו"שפת הסתרים" הרפואית, חייבות השאלות הקשות הללו בתשובות מספקות.

במאמר הבא אביא בפניכם את דעתי בנושא, כפי שהתעצבה מניסיוני כהומאופת וכהורה.

 

סיכון מול תועלת

האם בחיסונים יש סיכון? התשובה היא כן! הוויכוח הוא רק לגבי עד כמה? יהיו שיטענו שהתועלת היא רבה והסיכון, גם אם קיים, הוא מזערי ויהיו שיטענו שהתועלת היא בינונית ובכל מקרה אינה שווה את הסיכון הכרוך בהליך. למי להאמין? כמו בדברים אחרים, גם כאן, כדאי לקרוא קצת (מקורות יובאו בהמשך) ולסמוך על תחושת הבטן שלנו כהורים.

מתוך שלושים מנות החיסון שמקבלים ילדי ישראל בשנתיים הראשונות לחייהם, יש כאלה שנחוצות יותר ויש שנחוצות פחות. יש שמסוכנות יותר ויש שפחות. לא אפרט כאן לגבי כל חיסון ולגבי כל מנה, אולם אמליץ בפניכם על מספר עקרונות יסוד.

  1. לברר מה מכיל כל חיסון. מלבד גורם המחלה המומת/מוחלש, הרי שבכל מנת חיסון יש חומרים כימיים שונים, שהשפעתם עלולה להיות מזיקה. כך למשל, בחיסון נגד הפטיטיס B (אותו חיסון הניתן בשעות הראשונות לאחר הלידה!) נמצאים חומרים כגון אלומיניום העלול לגרום לנזקים מוחיים שונים, פורמלדהיד הידוע כמסרטן וכספית שיש מחקרים המוכיחים את הקשר שלה לאוטיזם. הוסיפו לזה את העובדה שקיימת סטייה של עד 300% בין מינון חיסוני אחד לשני (כלומר, היילוד עלול לקבל מנה הגדולה פי שלוש מהמנה המותרת) ואת העובדה שאם האם אינה חולה במחלה הרי שהסבירות שהתינוק יידבק בה בשנים הראשונות לחייו היא אפסית ועשו את החשבון. אין ספק שבמקרה של הפטיטיס B הסיכון עולה בהרבה על התועלת.

  2. לחשוב טוב אם המחלה כנגדה אנו מחסנים היא באמת כ"כ מסוכנת ושווה את הסיכון ואולי עדיף בכלל להידבק בה באופן טבעי. האם אבעבועות רוח היא מחלה מסוכנת? האם אדמת היא מחלה מסוכנת? מחלות אלה עלולות להסתבך כמובן ולהיות מסוכנות מאוד, אך סיבוכים אלה קורים לעיתים נדירות ביותר. אורח חיים סביר ובריאות טובה אמורות להספיק במניעת סיבוכים אלה.

  3. לוודא שהילד מגיע לקבלת החיסון בריא. זה לא הוגן ואף מסוכן לכפות על ילד שמתמודד עם מחלה כלשהי או עם קושי רגשי כלשהו התמודדות עם מחלה נוספת (חיסון הוא מחלה, אמנם מוחלשת, אבל מחלה!).

  4. לפצל את מנות החיסון. משרד הבריאות מצרף בכל מנת חיסון מספר גורמי מחלה, זאת מטעמי נוחות וחיסכון. הנוחות האדמיניסטרטיבית עלולה לעלות ביוקר מבחינת בריאות ילדכם! באופן טבעי אנו לא אמורים להתמודד עם יותר מגורם מחלה אחד בכל זמן נתון. החדרתם של חמישה גורמי מחלה בעת ובעונה אחת (החיסון המחומש) היא לא הגיונית!

  5. לעקוב היטב אחר תגובתו של הילד המחוסן. כל תגובה פיזית, רגשית או מנטלית חריגה, מחייבת עצירת רוטינת החיסון, טיפול (הומאופתי או אחר) ובדיקה יסודית לפני מתן המנה הבאה.

* עצות נוספות ופירוט לגבי התועלת והסיכון שבכל מנת חיסון תוכלו למצוא בספרם של ד"ר חיים רוזנטל וגילי צומברג-ביתן, "חיסונים – כל מה שרצית לדעת ולא העזו לספר לך", הוצאת אור-עם, 2001

 

תפקידן של מחלות הילדים

כעת, לאחר שהמלצנו על מספר מהלכים פרקטיים הכרחיים, בואו נחשוב תיאורטית. האם יש הגיון כלשהו בקיומן של מחלות הילדים, או שזו סתם התעמרות של הטבע בנו בני האדם? האם זהו מקרה ש"מחלות הילדות" קורות בילדות? אני מאמין שאכן קיים הגיון בקיומן ואני מוצא חיזוק לתחושה זו ממספר עובדות:

  1. המחלות אופייניות לגיל הילדות הן פחות מסוכנות כל עוד הן אכן קורות בגיל הילדות.

  2. הידבקות מותירה את הנדבק ע"פ רוב מחוסן לכל ימי חייו ומגינה עליו מפני הידבקות בגיל מאוחר יותר, שבו המחלה היא הרבה יותר מסוכנת. (החיסון שניתן כיום יעיל למספר שנים, כך שבאופן אבסורדי הוא עלול לסכן את המתחסן בטווח הארוך).

  3. קיימים מחקרים המראים כי התגברות על מחלות אלה תורמת להתפתחות גופנית ומנטלית תקינה!

על סמך עובדות אלה ונתונים רבים אחרים, אני מאמין שמחלות הילדות אכן נועדו להביא את מערכת החיסון של הילד לכלל הבשלה. ילד בריא אמור לעבור מחלות אלה בקלות יחסית ולהישאר מחוסן כלפיהן לכל חייו. מערכת החיסון של ילד שנמנעת ממנו התמודדות אמיתית עם מחלות אלה, עלולה, עד כמה שזה אולי נשמע מוזר, לצאת נפסדת.

* הדברים אמורים בעיקר לגבי מחלות כגון אדמת, חצבת ואבעבועות רוח. לגבי מחלות אחרות כגון דלקת קרום המוח (המופילוס אינפלואנזה B), דיפטריה וטטנוס המצב הוא שונה. אלה הן מחלות קשות יותר, אם כי גם כאן כדאי לשקול היטב סיכון מול תועלת.

 

האם החיסון תמיד מחסן?

לא בהכרח. "יכול להיות שלא הכל מספרים לנו" אומרת האם בלבה, "אבל לפחות שיהיה מחוסן". "נגמור עם זה ודי" אומר אב אחר. ובכן, סטטיסטית, מוכח שלא תמיד די במתן חיסון על מנת להבטיח הגנה מלאה מפני אותן מחלות. קיים תיעוד של מספר התפרצויות של פוליו שפגעו גם באוכלוסיות מחוסנות. כך למשל במגיפה שפרצה בישראל בשנת 1988, מתוך חמישה עשר מקרים בהם התפתחה המחלה לכדי שיתוק, תשעה ילדים חוסנו חיסון מלא (שלוש מנות) ושניים חלקית (שתי מנות חיסון)! כך גם החיסון נגד חצבת, אדמת ועוד. מרכיב זה צריך להיכנס לאותה טבלת תועלת/סיכון שתיארתי קודם!

החדרתם של גורמי מחלה מוחלשים, גורמת לתגובה חיסונית חלשה יותר מאשר במקרה של הדבקה טבעית בגורם מחלה אמיתי. זו כנראה אחת הסיבות לעובדה שילדים שחוסנו כנגד מחלה כלשהי נותרים פגיעים במקרה של התפרצות מגיפה.

 

תתמודד!

עוד נקודה למחשבה: בטבע נחשפים תינוקות וילדים למחלות שונות ומגיבים אליהן כל אחד לפי מידת חוסנו. באופן טבעי, במשך שנה אחת, עשוי הילד להיחשף למחלה אחת או שתיים, מקסימום שלוש, ובד"כ לעבור אותן בהצלחה. הרצון להקדים תרופה למכה ולהפוך את התינוק לכמה שיותר חסין, כמה שיותר מהר, מביאה את נותני החיסונים לכפות על הרך הנולד התמודדות בו זמנית עם מספר רב של גורמי מחלה. במשך השנתיים הראשונות לחייו, נאלץ התינוק להתמודד עם כ-11 גורמי מחלה שונים, הניתנים במנות משולבות (השיא הוא כמובן החיסון המחומש: חמישה גורמי מחלה בבת אחת!). גם אם אותם גורמי מחלה הם אכן מוחלשים, או אף מומתים, הרי שעדיין נכפית כאן על התינוק התמודדות שאינה דומה למהלך הטבעי וההגיוני שבו הוא אמור להתמודד עם אותן מחלות בטבע. לזאת יש להוסיף כאמור את העובדה שמנות החיסון מכילות חומרים מסוכנים וייתכן שאף ווירוסים נוספים לא ידועים*, מלבד אותם גורמי מחלה ושהן מוחדרות הישר לתוך מחזור הדם של התינוק תוך עקיפת הקו החיסוני הראשון המצוי בעור, בדרכי הנשימה ובדרכי העיכול.

* בין 1955-63 חוסנו מיליוני אנשים בארה"ב ובאירופה בחיסון נגד פוליו שהיה מזוהם בנגיף בשם  SV40. נגיף הפוליו גודל לצורך התרבית בגופם של קופים שנשאו את אותו נגיף מבלי שיגרום להם לתופעות חולניות כלשהן. רק מאוחר יותר התברר שלאותו נגיף קשר לגידולים סרטניים בחיות אחרות וייתכן שהוא בין הגורמים לסוג מסוים של סרטן מוח בבני אדם.

 

הומאופתיה וחיסונים 1

עוד משהו שאתם לא יודעים: החיסון הראשון בהיסטוריה, אותו חיסון ידוע של אדוארד ג'אנר כנגד אבעבועות שחורות, היה למעשה חיסון הומאופתי! פירוש המושג "הומאופתיה" הוא: "מחלה דומה". הומאו=דומה, פתיה=מחלה. אדוארד ג'אנר פיתח למעשה עובדה שהייתה ידועה היטב ברפואה העממית: חולבות שנדבקו באבעבועות פרה לא נדבקו באבעבועות שחורות, או שאם כבר היו חולות באבעבועות שחורות, עברו את המחלה בצורה קלה יחסית. מכאן הסיק שמשהו באותה מחלת בקר מחסן באופן מסתורי כנגד אותה מחלה איומה ולפיכך עשה את הדבר ההגיוני ביותר שיכול היה לעשות. הוא זיקק את הנוזל מתוך השלפוחיות שהופיעו על עורן של אותן חולבות והזריק אותו לנסיינים. לא כל ניסויו עלו יפה (לפחות שניים מהנסיינים מתו) אבל התגלית בכ"ז הוכחה כנכונה. ובכן העיקרון הרפואי שהפעיל ג'אנר מבלי לדעת הוא העיקרון ההומאופתי. מחלת אבעבועות הפרה, הצליחה לחסן מפני האבעבועות השחורות משום היותה דומה לה בתופעותיה. מקור המלה הלועזית vaccination (חיסון) הוא אותה פרה (vaca=פרה בלאטינית) ממנה אסף ג'אנר את החיסון.

 

הומאופתיה וחיסונים 2

ד"ר סמואל הנמן (1755-1843), אבי ומייסד ההומאופתיה, הכיר ביכולתה של ההומאופתיה לחסן. מתועדים מספר מקרים בהם חיסן הנמן עיירות שלמות כנגד מגפות שאיימו להתפרץ בהן. הליך החיסון הקולקטיבי כנגד מחלה כלשהי הוא מורכב: יש לאסוף מספר חולים ולאסוף את הסימפטומים המשותפים ביניהם. על סמך אותם סימפטומים לבחור תרופה הומאופתית (חומר מדולל המסוגל לייצר מחלה דומה) ולחסן באמצעותו את כלל האוכלוסיה. באופן זה הצליח הנמן להגן על עיירות שלמות מפני מגיפות קטלניות שהשתוללו בקרבתן.

 

הומאופתיה וחיסונים 3

אני ממליץ בחום על ספרם של ד"ר חיים רוזנטל וגילי צומברג-ביתן מבחינת סיכום התועלת והסיכונים שבמתן החיסונים ומבחינת הבחינה העקרונית של כל הנושא. אני חייב לעומת זאת להסתייג מן ההצעה הניתנת בו בעניין מתן חיסון הומאופתי מקדים. הדרך שבה הדבר נעשה כיום אינה דומה כלל לדרך בה נעשה הדבר ע"י הנמן ולמיטב הבנתי הוא אינו יעיל ועלול אף להזיק במקרים מסוימים.

החיסון הטוב ביותר כנגד מחלות הוא בריאות תקינה. טיפול הומאופתי יכול להביא לבריאות אופטימלית ולהגנה מרבית בפני מחלות. במקרה של הדבקות באחת המחלות ניתן לטפל טיפול הומאופתי אקוטי במקום, או לצד הטיפול הקונוונציונאלי ולהביא להחלמה מלאה. הטיפול ההומאופתי הוא תמיד אינדיבידואלי (למעט הטיפול במגיפות כפי שהוזכר למעלה). מכיוון שלא ניתן לצפות את תגובתו האינדיבידואלית של הילד למחלה, הרי שגם לא ניתן לחסנו באופן וודאי כנגדה מראש.

 

נזקי חיסונים

לכל אדם יש נקודות תורפה, הן במישור הנפשי והן במישור הגופני. חמישה אנשים שיעברו מצב דחק כלשהו, יגיבו כל אחד בהתאם לנקודת התורפה שלו: אחד יתעצבן, שני יכנס לדיכאון, שלישי יפתח פריחה כלשהי, רביעי עצירות ועל החמישי זה כלל לא ישפיע.

החדרת גורם מחלה, בין אם מוחלש, בין אם מומת, בין אם בזריקה ובין אם דרך הפה, לתוך גופו של התינוק, מהווה כפייה של מצב דחק, שעלול לדחוף את המחוסן לפתח סימפטומים חולניים, בהתאם לנקודות התורפה שלו. ישנם ילדים שעוברים את החיסונים וחוזרים לעצמם תוך שעות או ימים. ישנם ילדים שלא מתאוששים. להומאופתיה תשובות מצוינות לטיפול במצבים כאלה וככל שהטיפול יהיה קרוב לאירוע, כך רב יותר הסיכוי להצליח בו. אמהות ואבות! היו רגישים וקשובים לתגובותיהם של ילדכם: בכי יוצא דופן, פריחה, שינוי בהרגלי התזונה, הפרעות שינה, חום, כל אלה ועוד מעידים על קושי בהתמודדות עם החיסון ומחייבים התייחסות.

 

רק בלי לחץ

הורים יקרים! לעיתים עלינו לבחור ב"רע במיעוטו" עבור ילדינו. ציות עיוור ללוח הזמנים של משרד הבריאות אינו טוב בהרבה משלילה עיוורת של כל הנושא. חשוב לבדוק ושוב לבדוק ולהיעזר באנשי מקצוע שאתם סומכים על דעתם על מנת לקבל את ההחלטה הנכונה. חשוב שההחלטה תהיה מושכלת עד כמה שניתן.

 

ביבליוגרפיה

במאמר זה העליתי מספר נקודות לחשיבה ומספר נתונים סטטיסטיים. אין די במאמר זה על מנת לקבל החלטה. אני ממליץ לפיכך להיעזר בספרם של ד"ר רוזנטל וגילי צומברג-ביתן (ראה הסתייגות). מאמר מומלץ ביותר מאת ד"ר ריצארד מוסקוביץ' נמצא באתר www.healthy.net מאמרים נוספים שלו תוכלו למצוא ע"י הקלדה של שמו באנגלית בגוגל. מעבר לזה, כל הקלדה של המילה "חיסונים" באינטרנט תעלה בפניכם רשימה אינסופית של מקורות. חלקם אמינים יותר וחלקם פחות.

 

בהצלחה,

 

יאיר שריון – הומאופת. 

 

 

כותב המאמר: יאיר שריון, הומאופת, עובד בקלינקה פרטית במרכז הארץ ובקופ"ח לאומית.

טל' 03-9170786.  דוא"ל: shirars@zahav.net.il

 

מה דעתך?    תגובות: כיתבי לנו                     מעניין? שילחי לחברה

 

כתבה מאוד מאפשרת ומעניקה חופש בחירה דבר חשוב במיוחד בנושא זה

הייתי שמח לקבל עוד מידע על הנושא כי אני מרגיש שאין לי מספיק ידע ממשי בכדי להחליט האם לחסן או לא

תודה על הכתיבה

אופיר 

 

_________________________________________