טיפול הורמונאלי ומחלות לב

מאת: מערכת "הדרך למעלה"

 

עוד בריאות:

שאיבת שומן

הפרעת קשב אצל מבוגרים

הכיני ילדך לחורף

הפרעות אכילה - מה שרופאים לא מספרים

אנטיביוטיקה - לא בכל מחיר!

דלקות אזניים חוזרות

רפואת נשים ללא מציצנות

הומיאופתיה - רפואת משפחה במיטבה

מוכנים, היכון, צאי

תרופות כולסטרול וסרטן המעי הגס

תסמונת התשישות הכרונית

תרופות סבתא

תרופות סבתא נוספות

הרזייה הוליסטית

האם כאב הראש שלך הוא מיגרנה?

סוף למחלוקת בעד או נגד טיפול הורמונלי לנשים בגיל המעבר.  2 מחקרים חדשים קובעים חד משמעית: טיפול הורמונלי בתחילת גיל המעבר

אכן מסייע במניעת מחלות לב וכלי דם

 

ד"ר גדעון קופרניק, האגודה הישראלית לטיפול בגיל המעבר: "כדאי לנשים להתחיל בטיפול מייד עם הפסקת הווסת, כדי להקל על התסמינים של גיל המעבר וכדי להקטין את הסיכון למחלות לב, כלי דם ואוסטיאפורוזיס"

 

"מלחמת ההתשה" המתנהלת בחמש השנים האחרונות בין תומכי הטיפול ההורמונלי לנשים בגיל המעבר לבין מתנגדי הטיפול, מוכרעת בניצחונם של התומכים. שני מחקרים חדשים קובעים חד משמעית, שטיפול הורמונלי הניתן בשלב מוקדם, מיד עם הפסקת המחזור, מסייע במניעת מחלות לב וכלי דם. זאת בנוסף להקלה שהטיפול מעניק לנשים הסובלות מתסמיני גיל המעבר.

המחקרים התפרסמו בחודש שעבר (יוני 2007)  בשני כתבי עת רפואיים מובילים: JAMA, ו- New England Journal of Medicine, והם שמים סוף לבלבול ומחלוקות שהחלו עם פרסומו של מחקר WHI בשנת 2002.

 ד"ר גדעון קופרניק מהאגודה הישראלית לטיפול בגיל המעבר הגיב על תוצאות המחקרים באומרו: "הממצאים האלו מחזקים את ההמלצה הקלינית של האגודה לטיפול בגיל המעבר להתחיל בטיפול הורמונלי תחליפי מייד עם הפסקת הווסת, בלי קשר לגיל הכרונולוגי. כדאי לנשים להתחיל בטיפול מייד עם הפסקת הווסת, כדי להקל על התסמינים של גיל המעבר וכדי להקטין את הסיכון למחלות לב, כלי דם ואוסטיאפורוזיס. כאשר מתחילים בטיפול ההורמונלי בשלב מאוחר יותר, האיברים כבר סובלים תקופה ארוכה ממחסור בהורמונים, ולכן הם נחלשים ומזדקנים. עם זאת, אפשר להתחיל בטיפול גם בשלב מאוחר יותר תוך מעקב רפואי שיוודא שהטיפול אינו גורם נזק".

 

החוקרים שהתנגדו מודים: הטיפול עוזר

כאמור, במשך שנים רבות נחשב הטיפול ההורמונלי למגן מפני מחלות לב וכלי דם, עד שבשנת 2002 פורסם מחקר אמריקאי גדול (WHI) שטען בין היתר כי שימוש ממושך בהורמונים מזיק ללב. בעקבות אותו מחקר נפתח ויכוח חריף בין  התומכים למתנגדים לטיפול הורמונלי בגיל המעבר. הוויכוח הזה מסתיים כעת עם פרסום עיבוד חדש של הנתונים מאותו מחקר בכתב העת-JAMA ע"י אותם חוקרים של המחקר המקורי משנת 2002, ובו הסתייגות מהמסקנות שפורסמו על ידם וגרמו לחשש מהטיפול ההורמונלי. החידוש בעיבוד החדש הוא בבחינה נפרדת של השפעת הטיפול ההורמונלי על נשים בגילים השונים. העיבוד החדש בא על רקע הביקורת העיקרית שנמתחה בזמנו על מחקר  ה WHI המקורי על גובה גיל המשתתפות בו: בממוצע 63 ולמעשה 18 שנה מאז הכניסה לגיל המעבר. בדיווח הנוכחי מדגישים החוקרים, כי יש להבחין בין נשים שקיבלו טיפול הורמונלי בשלב מוקדם ובין אלו שקיבלו אותו בשלב מאוחר. החוקרים מודים כעת כי אצל אותן הנשים שהשתתפו במחקר ה WHI וקיבלו טיפול הורמונלי מוקדם אכן נצפתה ירידה בשכיחות מחלות בלב וכלי דם וכן נצפתה ירידה בתמותה, ומכאן שמתן הורמונים בשלב מוקדם אכן מגן על הלב.

 

מחקר נוסף מחזק את הממצאים

חיזוק נוסף לממצאים האלו נמצא במחקר אחר שמתפרסם ב- New England Journal of Medicine  וקובע שטיפול הורמונלי שניתן לנשים בתחילת גיל המעבר מקטין משמעותית את הסתיידות כלי הדם של הלב, ובכך מפחית את הסיכון למחלת לב.

במסגרת מחקר זה נבדקו 1064 נשים בגילאי 50-59, במשך למעלה מ-7 שנים. חלקן טופלו באסטרוגן בלבד וחלקן בפלצבו. באמצעות בדיקת  CT של עורקי הלב נבדקה כמות הסידן ששקעה על כלי הדם של הלב שלהן, ומהשוואת הממצאים עלה כי הטיפול ההורמונלי הפחית באופן משמעותי את שקיעת הסידן על פני דפנות כלי הדם המזינים את הלב. וע"י כך להפחית משמעותית את הסיכון לפתח חסימת כלי הדם של הלב (אטרוסקלרוזיס). 

 

  מה דעתך? הגיבי על הכתבה                     מעניין? שילחי לחברה

 

 

 

_________________________________________