"בא לי פסטה בלי כלום ותשימי בצלחת נפרדת שלא יגע בזה רוטב.."

מאת:  יעל גתי, תזונאית קלינית B.Sc, ברשת סטודיו C , סניף רמת-ישי

 

 

עוד בריאות:

דיאטה משותפת

תזונה נכונה לחיזוק מערכת החיסון בילדים

לאכול ולהיות מסופקת

דלקות אוזניים

איך לעבור את החגים בשלום

טיפול טיבעי בילד היפראקטיבי

30 סיבות להתחיל

רעלת הריון

פעילות אירובית בהריון

דיאטות משמינות

מנופאוזה

דיאטה - להחליט להתחייב ולעשות

שאיבת שומן

הפרעת קשב אצל מבוגרים

הכיני ילדך לחורף

הפרעות אכילה - מה שרופאים לא מספרים

אנטיביוטיקה - לא בכל מחיר!

דלקות אזניים חוזרות

רפואת נשים ללא מציצנות

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אזהרה: המידע המובא כאן אינו מהווה תחליף להתיעצות אישית עם רופא או מטפל מוסמך. אין להסתמך על המידע כמקור מידע יחיד, שימוש ו/או צפיה בנתונים מעידים על הסכמתך לתנאי השימוש.

אין בכל האמור בכתבה משום הבעת דעה של "הדרך למעלה" לגבי כל המלצה המופיעה בו.

אם זה נשמע לך מוכר את בטח אימא לילד או ילדה בגיל שנתיים עד חמש... הקטע הבא מוקדש לך באהבה.

 

ביום שבת אחד התארגנו כמה זוגות חברים לפיקניק, ארוחת צהריים בטבע. אני הכנתי פשטידת ירקות  ואת סלט הקינואה המהמם שלי וכמובן לא שכחתי גם להכין פסטה לבנה בלי כלום, שיהיה לילדים מה לאכול. בבוקר העמסנו את עצמנו לאוטו. כמובן שהתארגנו מהר מאד (לקח לנו רק שלוש שעות) ויצאנו לדרך. על המחצלת, בין האורנים (איך זה שבכול חורשות ארצנו תמיד מתיישבים על מחטים?) עמדתי עם כמה אמהות והוצאנו את האוכל מהצידניות, כל אחת מהן הכינה בנוסף למאכלים הרגילים, משהו  במיוחד לילדים שלה כי הרי ערן לא נוגע בשום דבר חוץ מפתיתים, ושיר בכלל לא אוהבת אוכל בצבע ירוק (מה שאומר שמלפפון, אפונה, ברוקולי וכו' לא באים בחשבון).

 

התחילה להתגלגל שיחה על העניין, והנה כמה משפטים נבחרים שנאמרו שם: יובל מוכנה לאכול רק סנדוויץ' עם שוקולד, מיכאל לא אוכל תותים וקיווי כי יש בהם נקודות שחורות , שרית לא נוגעת בירקות ומסרבת לנסות מאכלים חדשים, חגי אוכל ביס אחד מהאוכל וישר שואל אם אפשר לקבל קינוח...

 

נשמע לכן מוכר? אתן לא לבד. ילדים רבים מפתחים אכילה בררנית בגילאי שנתיים עד חמש, זוהי התנהגות טבעית לחלוטין. כשהם "משגעים" אתכן בבקשות ודרישות הזויות בנוגע לאוכל או מדאיגים אתכן בכך שהם לא מקבלים את הדרוש להם לגדול ולהתפתח, תמיד זכרי שזה פשוט עוד שלב בהתפתחות שלהם ובשאיפה שלהם להיות עצמאים.

 

אם הילד הפרטי שלך מתפתח ובעל מרץ, למרות שנדמה לך שהוא חי מאוויר, אין סיבה לדאגה, סביר להניח שבכל זאת הוא מקבל את הדרוש לו על מנת לגדול. אם בכל זאת זה נמשך הרבה זמן ואת מאד מודאגת גשי לרופא הילדים.

 

אז מה בכל זאת עושים? כי בינינו, אחד האתגרים הכי גדולים שלנו כהורים הוא עידוד מערכת יחסים חיובית עם האוכל והקניית הרגלי אכילה בריאים לילדים. יתרה מכך, לעיתים מערכת היחסים שלנו עם האוכל היא לא ממש חיובית ואנחנו לא מאד מעוניינים לשדר את זה לילדים.

 

קודם כל  חשוב לזכור כי התופעה הזו היא זמנית!!! אם לא תעשי מזה עניין היא תחלוף בדרך כלל כשהילד יתחיל ללכת לבית הספר. בנוסף, אפשר לנסות ליישם חלק מהעצות הבאות על מנת לעזור לילד לנסות מאכלים חדשים:

שתפי את הילד בהכנת המזון. ילדים אוהבים ללוש, לערבב, לקלף ולהרגיש שהם תורמים. בנוסף יפתחו הרגשת ביטחון עצמי מכך שסומכים עליהם ומרשים להם לבצע עבודות של "גדולים", אל תשכחי לעודד ולהחמיא להם על עזרתם. כאשר ילד עוזר להכין את המזון, זה מגרה אותו לנסות גם ולטעום אותו. אפשר להכין ביחד פיצה ביתית מקמח מלא, בשלב הבצק ללוש יחד וליצור עיגולים, ולאחר מכן להרכיב את הפיצה ולשים עליה מה שאוהבים, עגבניות, תירס , גבינה וכו'.
 

משימה נוספת שתעזור לילד להכיר ולהיחשף למזונות חדשים היא עזרה בקניות בסופר. תני לילד לעזור לך לבחור את הפירות והירקות ודברי איתו על שמותיהם, צורתם וצבעם. ארוחות משפחתיות משותפות גם מאד עוזרות, במיוחד אם שוררת בהן אוירה נעימה וחמה. אני יודעת שזה לא תמיד פשוט לביצוע כי לכל אחד יש את הלו"ז שלו, את סידור החוגים שלו והתוכנית בטלויזיה שבדיוק עכשיו התחילה, אבל בכל זאת עשי מאמץ שלפחות ארוחה אחת במהלך היום תהיה משותפת. יש לכך חשיבות גדולה מבחינות רבות,  גם לילדים הגדולים יותר. הציעי מגוון של מזונות שיתאים לכל המשפחה ותני לילד לבחור כמה לאכול מהם, סמכי עליו, הוא יודע לווסת את הכמות המספיקה לו, או במילים אחרות : שחררי. בהצלחה.

 

 

מה דעתך? הגיבי על הכתבה                     מעניין? שילחי לחברה

   

_________________________________________