הרחיקי אנשים שליליים מחייך

מאת: עטרת ליפשיץ

 

 

עוד:

 

הצ'קרות: מרכזי האנרגיה שלנו

השפעת ביטוי רגשות על מחלת הסרטן

ממוגרפיה - חבל על הזמן?

 

השפעת התערבות פסיכולוגית על הפחתת הסיכון

 

תזונה וחיי המין

השמנה - מחלת המאה

ויטמין אי וצלקות

סידן - המציל הלבן

עצמותי המתפוררות וצריכת החלב

עד העצם - על אוטיאופרוזיס

סעודות היופי

תשעה חודשים של טירוף חושים

הריון: אור שמחה ובריאות

עיסוי בהריון

עיסוי לאם ולילד

תזונה ומתח

יופי חיצוני מתחיל בפנים

מי מחזק אותי? ויטמין בי12

מעשנות ותזונה נכונה בגיל ההתבגרות

תרומת הטיפול הפמיניסטי

 

חיינו מזמנים עבורנו לא אחת מפגש עם אנשים בעלי אגו נפוח, חורשי רעה המאיימים להסיט אותנו מדרכנו ולזרוע בנו תחושות אשמה, כשלון ובעיקר חוסר בטחון. התמודדות עם אנשים מסוג זה אינה פשוטה ותחילתה בהתוודעות והכרה למערכת קשרים כזו שאנו נמצאים בתוכה.

 

בספרה "דרך האמן" מכנה גוליה קמרון אנשים אלה בשם: "מטריפי הדעת". אלה הם בדרך כלל אנשים כריזמטיים, בעלי כושר המצאה וכושר שכנוע אשר נוטים להקסים אותנו בקלות. אנשים אלה עלולים להשתלט על חיינו כליל. הם אוהבים דרמטיות, נוטים להיות במרכז ו"לגנוב את ההצגה". עוד הם עלולים להפיץ דברי רעה על אחרים תוך שאיבת כוחות מהסובבים אותם וביסוס מעמדם כמרכזיים.

 

אדם שלילי כזה יכול להופיע בחיינו כאם שתלטנית, בוס קפדן, חבר נזקק או בן זוג עקשן, יהא המקרה אשר יהא, תבנית התנהגותו הרסנית ומרעילה כל מחשבה או רוח יצירתית. מהלכיו מבוססים על כוח וביכולתו לסכסך ולהפריד בין בני משפחה או חברים ולהרוס את חיי הסובבים אותו.

 

התנהגותו של מטריף הדעת מתבטאת בדרכים שונות, הוא עלול להפר הסכמים, לא לעמוד בלוח זמנים. הוא מזכה אותך בביקור בדיוק בשעה שתכננת לעשות דבר מה אחר, או ירעיל אותך במשפטים מכשילים ומייאשים שיטעו בך חוסר בטחון ורגשי אשמה. הוא ידרוש את תשומת ליבך בכל עת שיש לך משהו דחוף לעשותו וינסה בכל דרך להשפיע על דרכי חשיבתך ופעולתך.

 

לא חשוב עד כמה דחופים הדברים שאת עושה או עד כמה חיונית עבודתך ברגע זה מטריף הדעת יפריע במילוי צרכייך ואף יעמיד פנים כאילו הבין את הגבולות שהצבת וכיבד אותם, אך למעשה העמדת פנים היא מילת מפתח כאן. כך למרות שביקשת שלא יעשה כן, יצלצל בשעות לילה מאוחרות, יבזבז את זמנך ולעיתים את כספך, ואף ישאל ממך דברים ויחזירם פגומים. אדם כזה עלול להסית אדם אחד כנגד אחר על מנת לבסס מעמדו הכוחני במרכז, דבר מה שמשתבש לעולם אינו אשמתו ומבחינתו את תמיד אשמה.

 

אנשים מרעילים אלה פוחדים להתקשר עם נפשם פנימה ולפיכך מתעבים גילויי נפש או יצירתיות אצל אחרים ומפרשים אותם כחולשה. הם מקנאים, נעשים מאוימים ודרמטיים על חשבונך. לרוב הם דואגים רק לעצמם ואוכפים את חייהם על אחרים.

ביחסייך עם אדם כזה מה שחשוב לך, נעשה קל ערך והופך לרקע בעת מילוי שאיפותיו האישיות. הוא משתמש בזמן במכשיר התעללות מרכזי. אם הקצבת לעצמך זמן כלשהו, ימצא זה דרך להאבק איתך על אותו זמן ולפתע יזדקק לך בדיוק כשאת חייבת להיות לבד.

 

סדר הוא ממנו והלאה, וברגע שתבססי מקום המשרת אותך ואת יצירתך, הוא יפלוש ללא גינונים נוספים למרחב שלך עם פרויקטים שלו. אדם כזה ניזון מהאנרגיה שלך, הוא מכחיש בדרך כלל את היותו מרושע והרסני ואינו בוחל בשום אמצעי.

 

אם כן, אם אנשים אלה כאלה הרסניים עבורנו מדוע בכל זאת אנו נקשרות אליהם? התשובה הקצרה והאכזרית היא: כי אנחנו בעצמנו מטורפות ומלאות הרס עצמי. אדם זה הוא למעשה חסימה שאנו בוחרות על מנת להסיט עצמנו ממסלולנו. אנו ממלאות את נפשנו בתחושות פחד מהאתגר לחיות חיי חופש ויצירה. ומציפות את ליבנו בחששות  בדבר חוסר יכולתנו להתמודד. אנו חשות מאוימות מהצלחה אפשרית שלנו בתחום בו אנו עוסקות, ונמנעות לאמר לעצמנו כי גם לנו מגיע לחיות את חיינו מתוך הגשמה עצמית, ומתן חופש לעצמנו להביע את דעתנו בחופשיות ויצירתיות, ללא תחושות אשמה או פחד כי איננו עושות את המצופה מאיתנו. כל אלה מאיימים עלינו ונוטעים בנו תחושות כי אם נאפשר לעצמנו לפעול על פי אמונתנו נהפוך גם אנו לאנשים הרסניים, ונתעלל בסובבים אותנו. וכך אנו מוצאות את יחסי התלות עם אותו אדם כפחות מאיימים, משתמשות בפחדנו כתרוץ וממשיכות לתת לאחרים להתעלל בנו.

 

מסרים פנימיים אלה שאנו ממלאות את עצמנו הרוויים בביקורת אישית הרסנית, בשכנוע עצמי כי היננו חסרות כשרון, כוח, יוזמה או יכולת, גורמים לנו לקבע מערכות יחסי תלות עם אנשים כאלה, תוך שאנו משילות מעצמנו את כוחנו ונותנות לאדם אחר להרוס את חיינו.

 

הצעד הראשון להרחקת אנשים מסוג זה מחיינו הינו הבאת הנושא למודעות העצמית שלנו, והכרה כי אנו נמצאות בקשר מסוג כזה בו אנו מנוצלות על ידי אדם אחר. אך יחד עם זאת, התהליך כרוך בהתבוננות עמוקה פנימה והתוודעות לחולשתנו ולמתעלל הפנימי שבנו ה"דוחף" אותנו להתקשר אל אנשים מסוג כזה על מנת להסיט עצמנו ממסלולנו. באותה מידה שאנו מנוצלות על ידי אדם זה, אנו גם משתמשות בו על מנת להמנע מלאפשר לעצמנו לקחת אחריות על המצב.

 

תהליך זה של התבוננות פנימה תוך גיבוש חשיבה עצמית חיובית, הפיכתן של תחושות החולשה והאשמה למצב של לקיחת אחריות והתוודעות לכוחות הפנימיים הטמונים בנו, יאפשר לנו לקדם את פני ההצלחה האישית שלנו בשמחה וללא רצון לברוח ובכך "לשחרר" את כל אלה המנסים להרחיק אותה מאיתנו. הכח לשנות נמצא בתוך כל אחת מאיתנו והוא קשור לגיבוש עמוק ומושרש של חוסר הערכה עצמית, חוסר בטחון בכוחנו וביכולת לסמוך על עצמנו ועל כוח שיפוטינו.

 

התוודעות לכוחותינו הפנימיים וגיבוש אותה תפיסה עצמית חיובית תגרום לנו לחשוש פחות מאותם אנשים מרעילים המאיימים למצוץ את דמנו. בטחון בצדקת דרכנו יקנה לנו את היכולת להתעלם מדבריו ההרסניים של אותו אדם שלילי, להתייחס אליהם כאל שטויות הנאמרות בכוונת זדון ולהבחין בשיטתיות המלווה את דרכי פעולתו השליליות. כך נוכל להציב גבולות ברורים, נלמד לפעול על פי ראות עיננו  ולא "ניפול" לכל אותן תחושות אשמה שמנסים לנטוע בנו.

 

בדרך זו תפחת יכולתם של אותם אנשים שליליים להסיט אותנו ממסלולנו והשפעתם עלינו תעלם בהדרגה עד להעלמה כליל. הדבר המדהים באמת הוא שככל שנעמוד יותר על שלנו ונדרוש גבולות ברורים, עקביים ומדויקים לאורך זמן, (לחוסר שביעות רצונו של מטריף הדעת), יבין אותו אדם כי בדרכו זו לא יוכל עוד להשיג את מבוקשו מאיתנו, וכך יהפוך אדם שלילי זה לרך ומתפשר יותר, מקשיב ומתחשב וכמובן חסר יכולת איום עלינו. ברגע שאת הכוח שאנו "שמים" בידיו נשייך לעצמנו, לא יוכל זה עוד לתעתע בנפשנו, והערכתו כלפינו תתבסס ותגדל, אך על לנו להתרכך בשלבים אלה. כאן בדיוק המקום להמשיך לפעול על פי דרכנו כי ברגע שנגלה חולשה כלשהי נחזיר עצמנו לאותם דפוסי התנהגות שליליים שאתם התמודדנו בעבר.

 

בנית תחושה חיובית כזו עשויה להיות כרוכה בתהליך ממושך המשתנה מאחת לאחת. ניתן  לבנותה על ידי לימוד, קריאת מחקרים וספרים, צבירת מידע על הנושא ובעיקר דיבור, אם במפגש עם אדם מקצועי או קבוצות תמיכה, על אותן תחושות פנימיות מציקות והרסניות המחלחלות אל נפשנו ומאיימות להרוס את חיינו. ההכרה במה שמתחולל בתוכנו היא הצעד הראשון שכן לא נוכל לעולם לשנות דבר מה שאין אנו מודעות לקיומו בתוכנו.

 

עוד על נושא זה: לנצח את השלילי

 

ומה דעתך?    תגובות: כיתבי לנו                                 מעניין? שילחי לחברה

 

תגובה:

פעם ראשונה הצצתי -ובום!!

תיאור כל כך מדוייק על המצב שבו אני שרויה כרגע עם אימי - ממש מדוייק !!!

ואכן נוקטת בכל אותם האמצעים בכדי להדגיש את הפרטיות שלי - מאחר ואימי לא מתעניינת בשום דבר,כפייתית נרקסיסטית ושום דבר מלבד עצמה לא מעניין אותה, נכון אישה מבוגרת אך כך היו חייה לכל אורך השנים.

רק בתקופה האחרונה למדתי להציב לה גבולות זה לא היה קל אבל בעידוד חברות הדברים אכן ניראים על פני השטח.

אמשיך לבקר באתר, יום טוב ונעים

יעל

 

תגובה:

הללויה!

אחלה מאמר. למרות שהתנהגותו של אותו אדם "מטריף דעת" מוקצנת  במאמר   והיא יכולה להיות גם מאוד סמויה מן שיטה פסיכולוגית כזו שלפעמים הקרובים ביותר משתמשים בה כמו שכתבת, במכוון או שלא במכוון    ויש "מטריפי דעת" שיקראו לזה "אהבה" ככיסוי בלוי ומסריח

ואמרה על זה כבר מרגלית צנעני: "רק שמור אותי מאוהביי ומשונאיי אשמר בעצמי".

י.

 

תגובה:

רק אתמול אימי הייתה אצלי והיא המטריפה האולטמטיבית. פשוט המאמר הזה סידר לי את המחשבה.

תודה שעזרתם לי לנהל את הרגשות שלי ותודה שעזרתם לי להתבגר

ענת

 

תגובה:

בדיוק בימים אלה אני חווה יחס זה מחמותי. למרות שאני מנותקת ממנה. - אין קשרים

בכל אופן היא מצליחה לערער אותי - אני שונאת אותה

 

תגובה:

שני הורי הם ניצולי שואה חייתי כל השנים תחת שליטתה של אם צרת עין אנוכית במילים שלה פגעה לא מעט בביטוחון העצמי שלי.

בשביל לה כל הזמן הייתי צריכה ללמוד אני לא מסוגלת לחשוב לבד כל דבר לשאול.התערבה הרבה בחיים שלי.שנים הייתי עיוורת כל חשבתי שצריך להיות עד לפני כמה שנים טובות בעקבות כמה ספרים חל בי שינוי מסוים לגבי יחסי אליה .היא הייתה מאד קשורה אלי וכשהתרחקתי ממנה והיצבתי גבולות היה לה קשה לקבל את זה התפרצויות של בכי הטיפה לי כי לאחר מותה אני אצטער היה גם לחץ משפחתי אחי גיסתי שהטיפו לי מוסר על אופן יחסי כלפי אימי.

זה מלחיץ ואני לא פעם בלחץ אני אישה לבד בשנות ה-50 המוקדמות.

בסביבת מגורי גרים אנשים עם מנטליות פרימיטיבית שאישה לא נשואה שגרה לבד זה לא סימן טוב. לצערי יש לי גם בוס עם דעות פרימיטיבייוץ כאלו.הוא שאל אותי איך אני ממבלה את החג אמרתי עם חברים שאל אותי למה לא עם ההורים.

צריך כוח חזק להתגבר על כל הדברים האלו.במיוחד לאדם עם רגישות יתר כמוני.

בתיה

 

תגובה:

אני חושבת שזה מאוד קל לבוא ולהלחליט שאוקיי אני מכירה את התחושה הזאת שקיימת בי, אני מודעת לבן אדם הזה שנמצא מולי ואני לא רוצה בזה יותר. לפעמים אתה עובד עם הבן אדם הזה ואין באפשרותך לקום וללכת ואז אתה גם צריך להתמודד מולו ועם ההתנהגות " מטריפת הדעת" הזו, חוצת הגבולות המאיימת והמשלחת לכל עבר. אז מה עושים במקרה כזה? לא נראה לי שכ"כ קל למצוא תשובה לזה. נגה

 

 

_________________________________________________