לגעת אישה

חלק יב': רפואת נשים מתוך כבוד לנשים

אילנה דגני-אילן

מסר זה נכתב בהשראת עבודתי עם נשים ובהשראת הספר:
"גופה של אישה, תבונתה של אישה" מאת ד"ר כריסטיאן נורת'רופ.
הציטוטים במסר הנם מתוך ספר זה אלא אם כן צויין אחרת.
תודתי לד"ר נורת'רופ על ספרה המופלא ועל כי פעמים רבות בזכותה אני מוצאת
את המילים הנכונות כדי להביע את תחושותי לגבי ריפוי נשי.

עוד בסידרה:

ב': כלי הקיבול שלנו

ג': זמן תעלת הלידה

ד': להתפייס עם אמא

ה'. מחזוריות

ו'. כאן ועכשיו

ז': נשים ואימהות

ח': חזרה לאורח חיים נשי

ט': עבודת צוות

י': מחזור הוסת

יא': להיות מלכה

 

עוד ב"הדרך למעלה:

חיי אישה - סידרה

תרומת הטיפול הפמיניסטי

 

 

נשים יקרות, 

אחד המקומות בהם אנו נפגשות עם חוסר כבוד לידע הנשי ולגופנו הוא הממסד הרפואי בכלל ורפואת הנשים בפרט.

נשים רבות שמגיעות היום למפגשים עם הממסד הרפואי המערבי, נתקלות במערכת המייחסת חשיבות מועטה ביותר (אם בכלל) לחכמה הנשית ולתבונה הטמונה בגופנו.

נשים רבות שמגיעות היום למפגשים עם הממסד הרפואי אינן מכירות בקיומה של תבונה כזו, ואינן מאמינות ביכולתן לנהל את חייהן, בריאותן וגופן מתוך ההקשבה לתבונה זו.

נשים רבות שמגיעות היום למפגשים עם הממסד הרפואי שמות את מבטחן, אמונתן ותקוותן במה שיגיד הרופא או תגיד הרופאה, בתוצאות המחקרים ובהכוונה של הצוות הרפואי.

 

מסר זה בא לעורר מקור נוסף שממנו יכול לצמוח ריפוי. הוא אינו מבטל את הישגי המדע והמערכת הרפואית ואינו בא לדחות את יתרונותיה. הכוונה היא לבדוק היכן אנו באמת זקוקות לשמוש בטכנולוגיה ובידע המדעי הרפואי, והיכן ומדוע אנו הולכות כעדר אחרי מסרים שאינם מכבדים אותנו, אינם עובדים לטובתנו ואינם מתחשבים כלל בהיותנו נשים.

 

המצב הקיים בא לידי ביטוי בשני הצדדים:

ראשית, האישה עצמה, אשר איבדה את אמונתה בקולה הפנימי ובתבונת גופה.
שנית, הרופאים (הכוונה במסר זה היא גם לרופאות אולם מתוך אילוצי השפה אשתמש לרוב בלשון זכר) אשר איבדו את הקשב למרפא שבתוכם.

במסר זה, רופא – הינו אדם אשר סיים את לימודי הרפואה והוסמך לתואר רופא על ידי הממסד הרפואי המערבי.
מרפא – הינו אדם (שיכול להיות גם רופא) אשר עוסק בריפוי מתוך הקשבה
למרפא הפנימי שבו תוך שילוב של כל כוחות הקיום (פיזי, מנטלי, רוחני ורגשי) בתהליכי הריפוי שהוא מקיים, ותוך הכרה כי ריפוי אמיתי תלוי גם בהיבטים נוספים מעבר לתסמינים והעזרים החיצוניים. המרפא רואה בתהליך הריפוי גם ריפוי שלו עצמו.

 

בעבר, בתרבויות שחיו את המהות הנשית ואת האלוהות הפנימית, היו המרפאים עובדים את עבודת הריפוי תוך הקשבה וכבוד לכוחות הקיום. הטבע סיפק שלל מקורות לריפוי. צמחים, בעלי חיים, עונות השנה, האדמה עצמה, שינויי מחזוריות של חיים ואמונה כי הסימפטום הפיזי מהווה שיקוף גם של היבטים רוחניים, מנטליים ורגשיים של האדם. כל אלה היו בבסיס עבודת המרפא.

תפיסת המהות הנשית את תהליכי הריפוי אומרת כי הריפוי אינו מנותק מההיבט התהליכי, ההוליסטי של החולה, וכי המחלה באה כדי להאיר לאדם פנים אחרות שבתוכו. מתוך תפיסה זו צמח גם תהליך הריפוי כולו.

 

 

 

חלק מהדיכוי של המהות הנשית והמעבר לחברה המתנהלת על פי הקודים הזכריים הוא דיכוי של הכוחות המרפאים והתבונה הפנימית הנמצאים בכל אישה ואישה ובכל מרפא שהוא.

 

עולם הרפואה מתנהג היום, במקביל לחברה כולה, באופן היררכי, כאשר בתחתית הסולם נמצאת האישה והידע שבתוכה. אורח חייה והיבטים אישיים אחרים כמו גנטיקה שאינה רק פיזיולוגית זוכים להתיחסות מועטה בלבד.

האמונות המאפיינות את ההסתכלות של רופא/ה או מרפא/ה:

 

אמונת המרפא

אמונת הרפואה המערבית

 

מסע - לעיתים נגלה, לעיתים נסתר, המכוון על ידי הדרכה פנימית. כל הנמצא ביקום שזור זה בזה, משקף זה את זה ומושפע זה מזה.

הטבע והרוח הם חלק בלתי נפרד מהמסע הפיזי שלנו על פני האדמה.
ריפוי הוא חלק מכח יקומי ואלוהי.

צריכים להיות נשלטים על ידי מקורות חיצוניים וחוקים, בעלי סדר היררכי.

בני האדם ניצבים מעל לטבע.

במדע ובמחקריו טמונים הפתרונות למחלות.

החיים בכללותם

גוף מלא בידע ותבונה. איפיונים מיוחדים למין הנקבי.

גוף בסיכון, מועד לבעיות שונות, אינו שונה מגוף הגבר.

גוף האישה

תהליך מחזורי טבעי ובריא הטומן בחובו חכמה אינטואיטיבית.

תהליך מחזורי הראוי לבדיקה ומעקב קבועים כדי למנוע מחלות ולגלות אותן בזמן.

מחזור הוסת ומערכת הרבייה

התהליך הטבעי ביותר.

גוף האישה יודע לנהל את התהליך. ביטוי של יכולת הבריאה.

תהליך בסיכון, לכן יש לנהל אותו חיצונית ולהורות להריונית על בדיקות וטיפולים חיצוניים.

יש להתערב בתהליך הלידה כדי למנוע סיבוכים.

הריון ולידה

הגוף מסמן לנו לשים לב למה שקורה בחיינו. הטיפול הוא שילוב של עזרים חיצוניים עם תהליך פנימי.

בעיה פיזיולוגית שיש לפתור בהקדם על ידי עזרים חיצוניים.

מחלה

 

 

כך חולי לב ימהרו לצינתורים ויקחו תרופות שונות במקום לשנות את סגנון החיים הלחוץ שלהם או לפוגג כעסים; נשים עם בעיות ברחם ימהרו להוציאו מתוכן, במקום לבדוק היכן נשיותן נפגמה או שאינה באה לידי ביטוי; חולות במחלת העייפות הכרונית יחפשו תרופות כאלה או אחרות שיפיגו את החולשה ויאפשרו להן להמשיך במירוץ, במקום ליצור לעצמן מרחב חיים שלו ואיטי יותר; נשים אשר

אינן מצליחות להכנס להריון יעברו אינספור טיפולי פוריות לא קלים אבל לא יעצרו לרגע להתבונן באישה שבתוכן, הזועקת לתשומת לב כזו או אחרת.

כך גם בתהליכים המקודשים של הריון ולידה אשר המערכת תופסת אותנו במקום הכי רגיש שלנו, מעוררת פחדים מיותרים, יוצרת סיכונים ועל פי ד"ר מרסדן וגנר ההתערבויות החיצוניות במהלך הלידות בישראל לא מביאות למצב של הפחתת הסיכונים במהלכן.

 

דברי אלה הם בהתייחסות לכלל ולא לפרט. איני מכוונת לאותן נשים יקרות, אשר עברו תהליכים התפתחותיים ועדיין זקוקות לניתוח או להפריה. חלק מתהליך הריפוי הוא אופן קבלת הדברים, ואכן, לעיתים  נדרשת התערבות רפואית חיצונית אשר מקדמת את תהליך הריפוי הכולל.  בדברי, אני מכוונת לתופעות הרווחות בחברה היום - לנשים יקרות אשר לא זוכרות יותר את הידע שבתוכן; לאותן נשים יקרות אשר אינן מכבדות את הידע שלהן עצמן; לאותן נשים יקרות אשר גם אם כבר התעורר בקרבן קול קורא, הן השתיקו אותו מחשש פן ילעגו להן.

 

כותבת על כך ד"ר נורת'רופ: "לסימפטומים הגופניים שלנו יש משמעות מעבר לבעיה הבריאותית המידית שהם מזהרים אותנו מפניה. קרל יונג אמר כי האלים מבקרים אותנו באמצעות מחלה ואני למדתי להאמין שאנו יכולים לזכות בתועלת רגשית, גופנית ורוחנית מכך שנקדיש תשומת לב למסרי הגוף שלנו" (ע' 22)

 

התרבות היום, אשר אצה רצה לתקן משברים במהירות האפשרית, שאינה מתעכבת לבדוק דברים לעומקם, שמנסה להשיג במירוץ ואינה עוצרת להתבונן בחלש, הביאה אותנו למקום בו גם תהליכי הריפוי הפיזיים נעשים כאילו יש פה איזו מכונה שצריכה רק להחליף בורג; כאילו יש פה מחשב שהתוכנה שבו התקלקלה אבל אנחנו מתקנים רק את החומרה. התנתקנו לחלוטין מההקשר הרחב של המחלה. וההקשר הרחב, הכוללני ורב המימדי, מאפיין את המהות הנשית.

 

המרפאים בתרבויות הקדומות, התרבויות הפגאניות ואלו שקידשו את המהות הנשית, עבדו מתוך ההקשבה להדרכה הפנימית שלהם. אחת הטרגדיות הגדולות ביותר של המרפאים והמרפאות היתה בציד המכשפות של הכנסייה. מיליוני נשים הוצאו להורג. מיליוני מרפאות או מיילדות נרצחו.

נשים אלו אשר הוצאו אל מחוץ לחוק, נודו ונרצחו, היו הביטוי המשמעותי האחרון שנותר למהות הנשית, להקשבה לאלוהות הפנימית. עם הרצחן והשתלטות האלוהות החיצונית על האוכלוסיה נעלמו כמעט כליל המרפאים והמרפאות. היו כאלו אשר שמרו על הידע ולא ויתרו ובזכותם/ן אנו יכולים היום ללמוד את סודות הריפוי האמיתי. אולם בדנא של הדורות הבאים כבר נצרב כי לא כדאי לבטא את הידע הזה ולא כדאי להשתמש בו. בדנא של האוכולסיה נצרב כי עדיף ללכת אחרי ההדרכה החיצונית – אם זו אלוהות עליונה, שולטת ומנהיגה עונשים וחוקים, ובהמשך – הרפואה החיצונית המשתמשת לעיתים קרובות בהפחדות.

 

אני מאמינה כי בתוך רופאים ורופאות רבים מסתתר/ת מרפא/ה חבוי/ה אשר פוחד/ת לצאת החוצה שמא יאונה לו/ה הרע מכל. לכן אנו נפגשות בהתנגדות כה רבה אצל רופאים אלו למהות הנשית. היא מזכירה להם ידע החבוי בתוכם אשר בגינו הם נרצחו בעבר.

 

כיום, המרפא הפך לרופא. הידע הנשמתי וההוליסטי הפך לידע מנטלי ומדעי. הכבוד לגוף האדם, לצרכיו ולידע שבו הפכו לזלזול מוחלט בתבונתנו ובגופנו עד כדי השפלה פומבית. המחקרים, בדרך ניהולם וניתוח תוצאותיהם הם זכריים. הם אינם לוקחים בחשבון מהויות נשיות כמו מחזוריות, הבדלים פיזיולוגיים כמו רמות שומן, ואינם רואים את הקשר לסגנון החיים למימוש של מהות האדם בחיים אלו ולרמת הנשמה על כל היבטיה.

 

המנטל הזכרי השתלט לחלוטין על כל מקצוע הרפואה. הממסד השלטוני הזכרי אשר מעדיף את השליטה במערכות הבריאות תומך בו. תומכות בו גם מערכות החינוך המבטלות ומתנגדות לביטוי של יצירה אישית ומעדיפות ילדים אשר יתאימו עצמם למסגרת הקיימת. (נכון- השינוי קורה וקיימות מסגרות חינוכיות העובדות מתוך הגישה ההוליסטית, אולם הן עדיין מעטות מידי ואינן נתמכות מספיק בידי מערכת החינוך.) תומכות בו גם חברות תרופות ענקיות השולטות דרך אמצעים כספיים ברופאים.

 

מכיוון שרוב המחקרים הרפואיים נעשו על נחקרים גברים ולא נשים, הרי שתוצאות המחקרים מתאימות יותר למבנה הפיזי הזכרי ולא הנקבי. רמות הורמונים שונות, שומן, מבנה העצם ומבנים פיזיולוגים פנימיים נוספים, שונים בין גברים ונשים ולכן השפעת התרופות על כל מין היא שונה. אולם פעמים רבות הממסד הרפואי אינו מתחשב בעובדה זו כלל ועיקר. אנחנו מקבלות את התרופות בצורה גורפת וללא כל התחשבות בשינויים המהותיים ביננו לבין הגברים.

 

גם מטופלות וגם רופאים נמצאים היום במלכודת. אני מאמינה כי רופאים רבים אשר בחרו במקצוע הרפואה בחיים אלו, היו מרפאים בעברם. אולם הפחד קשה מנשוא, בעיקר לרופאות. הפחד שאם הן יבטאו את הידע הפנימי שלהן, או ינהגו על פי צו ליבן וחכמתן הפנימית, הן ירצחו או ינודו. משום כך יתכן כי ניתקל בקושי גדול יותר דווקא עם רופאות. אני חוזרת ומדגישה כי אני מודעת לכך שקיימים רופאים ורופאות אשר נותנים ביטוי למרפא/ה שבתוכם/ן ועל כך הים יבורכו.

אולם זה לא מספיק.

 

תהליך השינוי הינו דו כיווני. נדרש שינוי של תפיסה אצל הרופאים ושינוי בתפיסה שלנו את עצמינו.

אנחנו נקראות לעבור:
מחוסר הקשבה לקול הפנימי – להקשבה לו,

מנתינת האחריות לאחרים– ללקיחת אחריות מלאה על עצמינו,

מחוסר אמונה – לאמונה,

מהנחיה חיצונית – להנחיה פנימית.

 

אני פונה אל אותן נשים יקרות אשר קיים בהן אותו זכרון של ידע קדום, אותה אמונה בהדרכה הפנימית שלהן אשר אינה מקבלת ביטוי מספיק; אני פונה לכל אישה אשר מחפשת את הדרך ללקיחת אחריות על גופה וחייה. אני מבקשת לגעת באותו חלק בתוכנו המבקש לחזור ולהתעורר לחיים, לחזור להוביל את החיים שלנו, אני מבקשת לגעת בקול האישה היודעת, החכמה, המרפאה, הקיים בכל אישה ואישה.

 

יש להחזיר את הקדושה לתהליכי הריפוי, להחזיר את הענווה של המרפא המכיר כי אינו היחידי הנמצא שם בתהליך הריפוי - נמצאת שם אישה, נמצאים שם אלוהות וידע נסתר. נדרשת חזרה לכיבוד התהליכים הטבעיים של הגוף, להקשבה ולמידה מהמחזוריות של החיים ולהסתכלות כוללת על היבטים פיזיים, רגשיים, מנטליים ורוחניים של האדם.

 

אולם אם אנו רוצות לזכות ביחס אחר מהחברה, עלינו לשנות את יחסנו כלפי עצמינו. אישה המכבדת את גופה, את מחזוריותה ואת התבונה הפנימית שלה, תהדהד את התחושה הזו לרופא/ה שממולה ותעורר אצלו/ה את הכבוד הזה כלפי עצמו/ה.

 

ד"ר נורת'רופ: "...אמנם טוב שיהיו לנו רופאים או מטפלים המכירים בקשר נפש/גוף אבל חשוב עוד יותר שאנחנו עצמינו נעריך את העובדה שגופינו והסימפטומים שלהם הם חלק ממורה הדרך. אנחנו יכולות לשחרר את עצמינו מתלות יתר במערכת הרפואית על ידי כך שנבין את הדרכים בהן אמונותינו ודרכי ההתנהגות שלנו מנציחות את חלקי המערכת הזאת, שאינם עוזרים לנו ליצור בריאות. אם אנו עצמנו מתעקשות לחשוב שהמחלות והסימפטומים כמו אנדומטריוזיס, שרירנים ותסמונת קדם וסתית, הם רק "רפואיים" ואינם קשורים לחלקים אחרים של חיינו, אנחנו משתפות פעולה עם השיטה הממכרת בטיפול הרפואי ומנציחות אותה.

מצד שני, כאשר אנו לומדות כיצד להסכית לשפה של גופנו אנחנו מסוגלות לקבל החלטות מודעות יותר הנוגעות לבדיקות הרפואיות ולטכנולוגיה רפואית ויכולות להביא ליחסים מספקים יותר עם

  

אלה שאמונים על הטיפול הרפואי בנו. עלינו להתחיל לבטוח בעצמינו ובניסיוננו ממש כפי שאנו בוטחות בנתוני המעבדה". (ע'41).

 

כל אחת מאיתנו שתנהג בדרך זו, מקדמת את כולנו לעבר הריפוי האמיתי; כל אחת מאיתנו שדורשת כבוד מרופא הנשים שלה לגופה ולידע ולתבונה שבה, יוצרת מציאות אשר תחייב רופאים ורופאות אחרים לחזור אל המרפא/ה שבהם/ן.

 

המערכת הרפואית כפי שהיא פועלת היום, בהתייחסותה הזכרית, לא תוכל להמשיך ולהתקיים אם תהינה מספיק נשים שלא יקבלו דרך זו ויביאו שפה אחרת, תדר אחר אל חדרי הרופאים, המרפאות ובתי החולים. כפי שחדרי הלידה הטבעיים בבתי החולים נוצרו מתוך הביקוש של היולדות, כך גם יחסם של הרופאים/ות ישתנה – אם אנחנו נבחר להגיע רק אל אותם רופאים אשר ידברו את שפת המהות הנשית ויפעלו מתוך המרפא/ה שבתוכם/ן.

זהו ללא ספק תהליך. כפי שההדחקה העמוקה קיימת כבר דורות רבים, כך גם תהליך ההיזכרות מחדש ייקח זמן, אולם כל אחת מאיתנו המרגישה את הצורך במערכת רפואית הפועלת על פי קודים של המהות הנשית והמהות המרפאה, נקראת לחולל את השינוי בתוך עצמה ולהדהד אותו במפגשיה עם מערכת זו.

 

כאשר יתרחש השינוי אצלינו – הנשים, יתרחש השינוי גם אצל אותם מרפאים יקרים. התודעה הקולקטיבית תביא לשינוי מהיר יותר אם רק נתחיל אותו. ולשם כך זה צריך להתחיל בנו – הנשים.

אישה שתתעורר לידע שבה, לא תוכל יותר לעמוד מול רופא המזלזל בה.

אישה שתכבד את גופה, לא תתן עוד יד לזלזול וההשפלה שנשים עוברות בבתי החולים.

אישה שתעז לעמוד על דעתה, ממקום של תבונה וחכמה ולא ממקום של מאבק, תרכך את המרפא שמולה ותתן לו מקום להתבטא.

אישה שזוכרת – מזכירה.

כשניצור את המסה הקריטית – השינוי יתחולל. למעשה, כל אחת מאיתנו היא מרכזו של הדהוד השינוי – כמו האבן שנזרקת לאגם ויוצרת סביבה מעגלים מעגלים של התרחבות. בואו נחשוב על הבנות והנכדות שלנו – על הדורות הנשיים הבאים, שיזכו למערכת רפואית שונה, כזו המכבדת את היותנו נשים, ונפעל מתוך האמונה כי ביכולתנו לחולל את השינוי. ביכולתנו להתחיל אותו. בואו נתעורר לכך כי אנחנו מרכזו של הידע המרפא עבור עצמנו.

 

באתר אני מייסדת דף עבור מרפאים ומרפאות אשר מכבדים את גופה של האישה ואת תבונתה, כדי שנדע לאן ללכת על מנת לקבל יחס הולם, מכבד ומרפא. אני קוראת לכן ליידע את כולנו אם נתקלתן ברופא או רופאה אשר מכבדים אתכן ואת הידע שלכן.

ביחד ניצור את השינוי ממקום של כבוד לעצמינו.

 

אני קוראת לעשות את השינוי בכבוד ובחמלה רבה.

אל לנו לכעוס על רופא/ה אשר אינם מעונינים לשמוע את הידע שלנו. אם נבין את הפחד העומד מאחרי ההתנגדות שלהם, נוכל לשקף להם ידע אחר. נוכל לספק להם מרחב בטוח לבטא טת המרפא/ה שבתוכם.

אבל זה יקרה רק אם ניצור מרחב בטוח לעצמינו – לגעת באישה שבתוכנו, בידע ובתבונה הקיימים בנו, מאז ומעולם.

 

באהבה גדולה,

 

היו בריאות,

 

היו ברוכות,

 

אילנה.

_________________

אילנה דגני – אילן, מושב עופר, משק 44 30835

טלפון: 04-9841992, 055-965296

e-mail: elana@elaisha.com

האתר של אילנה:

http://www.elaisha.com
________________

 

________________________________________________________