הפרלמנט שלנו: מאמרי מערכת מאת הגולשות

כאן יתפרסמו מאמרים מפרי העט של הגולשות - יש לך דעה? הביעי אותה!

 

כבוד הנשיאה

מאת: רותי סיני

1/2/06

 עוד כתבות ב"פרלמנט שלנו"

 

 ארכיון המאמרים

  פורומים

  יעוץ

 טיפים

 הבריאות שלך

 

עוד על צרכנות

"בית הנבחרות" עיתון פוליטי

 על המאבק של החד-הוריות

תרומת הטיפול הפמיניסטי

 

מתוך דברים שנישאו ב"פרלמנט נשים:

האם יש סיכוי שעם תום כהונתו של משה קצב ב-2007 תיבחר נשיאה לישראל? יש מי שסבורות שכן, והערב אף יחלו בהרצת שש מועמדות אפשריות

 

כשהיתה בת שש, עבר ליד ביתה של חנה ספראי בשדרות הרצל בירושלים מסע ההלוויה של נשיא המדינה הראשון, חיים ויצמן. כששאלה את אביה, פרופ' שמואל ספראי, מי יחליף את ויצמן, ענה לה, "יחפשו את האיש הכי הגון, הכי טוב והכי חכם". ספראי בטוחה שאביה, חוקר נודע של תולדות עם ישראל, לא העלה בדעתו שיחפשו אשה לתפקיד. היא גם משוכנעת שבמשך השנים נבחרו לתפקיד אנשים שהם רק "חצי הגונים, חצי חכמים וחצי טובים" משום שהם נבחרו רק מקרב מחצית האוכלוסייה.

"הנשיא אמור להיות דמות מייצגת של עם ישראל, אך עד כה, אף שהמדינה חרטה את הדמוקרטיה על דגלה, רק 50% מהעם זכו לייצוג", אומרת ספראי. ספראי, פרופסור למחשבת ישראל העוסקת בקשר בין פמיניזם לתלמוד ובין היהדות לברית החדשה, היא אחת משש נשים שישתתפו הערב באירוע שהוא חצי תרגיל-חצי הרצה של מועמדות לתפקיד נשיאת המדינה.

"הכוונה העיקרית היא לעורר מודעות, להתחיל קמפיין, ליצור לחץ", אומרת ד"ר אסתר הרצוג, ממייסדות "פרלמנט נשים, במה לפוליטיקה מזווית אחרת", פורום לקידום דיון ציבורי בנושאים שנוגעים לנשים.

 

הבמה שנושאה בחירת אשה לנשיאות היא המושב ה-42 של הפרלמנט, שנוסד ב-1999 על ידי קואליציה שכללה את תנועת ש.י.ן לשוויון ייצוג נשים, עמותת ה"ן ("הרצליה נשים") שעזרה ליעל גרמן להיבחר לראשות העיר, והחוג ללימודי החברה במכללת בית ברל שבו מלמדת הרצוג וקרן פרידריך אברט של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית בגרמניה.

הרצוג ופעילות אחרות גילגלו שמות של מועמדות פוטנציאליות לנשיאות, תוך שהן שוקלות לאילו מהן סיכוי ריאלי להיבחר. הן דיברו על שולמית אלוני, על המשפטנית פרופ' רות גביזון, על השופטת בדימוס דליה דורנר, על הח"כית לשעבר תמר גוז'נסקי. עלו גם שמותיהן של ח"כ מרינה סולודקין (קדימה), ח"כ לשעבר גאולה כהן ועוד.

הרצוג וחברותיה פנו אל מקצתן. היו כאלה שהביעו עניין אבל חששו מהפרסום והיו אחרות שדחו את הרעיון. סולודקין, למשל, אמרה שהיא מעדיפה בינתיים תפקיד בפוליטיקה מאשר בסימבוליקה. בסופו של דבר ליקטה הרצוג נבחרת שיש בה ייצוג גם לנשים שבמרכז הקונסנסוס וגם לכאלה שבקצהו, גם לפוליטיקאיות וגם לנשות אקדמיה, גם לאשכנזיות וגם למזרחיות, גם לחילוניות וגם לדתיות, גם לרווקות וגם לנשואות.

לכל אחת משש הנשים שיתייצבו הערב על הבמה בבית חיל האוויר בהרצליה היתה סיבה אחרת להיענות להזמנה. יש שרואות באירוע לא יותר מתרגיל, אחרות סבורות שנוצרה קונסטלציה פוליטית וציבורית שמגדילה את הסיכוי שהכנסת תבחר אשה להחליף את משה קצב, עם סיום הקדנציה שלו ב-2007.

המועמדות

קולט אביטל, דיפלומטית בדימוס וחברת כנסת מטעם העבודה בהווה, חושבת שהציבור בישראל יותר מוכן מהכנסת לראות אשה במשכן הנשיא משום שהוא משוחרר מהאינטרסים המפלגתיים שכובלים את נבחריו. מצד שני היא חושבת שאסור להרים ידיים רק מחשש שהמפלגות הדתיות לא יתמכו במועמדות של אשה. "צריך להתחיל מתישהו", היא אומרת.

דווקא בימים אלה חשוב שהסמל של המדינה יהיה אשה, סבורה אביטל. "אנחנו נראים בכל מקום כמו גנרלים ובריוני השכונה. אשה תיצור דימוי של מדינה מתקדמת, אמפתית יותר, שמקדמת נושאים חברתיים, שלא נשלטת על ידי רבנים", היא אומרת.

בנוסף למחויבותה לנושאים חברתיים, אומרת אביטל, היא יכולה להביא לתפקיד הנשיא ערך מוסף: כמו המועמד המוביל, הרב הראשי לשעבר ישראל לאו, גם היא ניצולת שואה ויש לה די קבלות על פועלה למען הניצולים. שלא כמו לאו, היא תלחץ את ידיהם של רבנים רפורמים וקונסרווטיווים, וגם תכבד את אלה שלא ירצו ללחוץ את ידה. "הנשיאות צריכה להיות מקום מפגש, מקום לדיאלוג עם יהדות התפוצות. כש-80% מיהדות אמריקה הם רפורמים או קונסרווטיווים, אי אפשר להגיד להם שהם יהודים פחות טובים מאתנו", היא אומרת.

קולט אביטל

פרופ' נעמי חזן, בעבר ח"כית מטעם מרצ וכיום ראש בית הספר לממשל וחברה במכללה האקדמית תל אביב-יפו ומרצה למדע המדינה באוניברסיטה העברית, סבורה שאשה בנשיאות תהיה הוכחה למיסוד ערך השוויון במדינה. "הגיע הזמן", היא אומרת בפשטות. חזן מגיבה במבוכה מסוימת כשהיא נשאלת מדוע היא רואה את עצמה מתאימה לתפקיד. "אני מייצגת עשייה נשית ופמיניסטית גם בתחומים חברתיים, גם באקדמיה, גם בפוליטיקה", היא אומרת, ומוסיפה שעסקה בכל הנושאים המרכזיים לחברה בישראל: פלורליזם אזרחי, צדק חברתי, שלום.

"אף על פי שיש לי עמדות נחרצות, המזג שלי פתוח ופשרני וצריך כזה בבית הנשיא", אומרת חזן. חשוב גם שלנשיאה יהיה חוש הומור, היא אומרת וצוחקת. חזן לא עושה דבר כדי לקדם את מועמדותה: "ראיתי את שמי בעיתון באחד הימים וזה החמיא לי", היא אומרת, אבל היא מאמינה ששמותיהן של נשים חייבות להימצא במאגר המועמדים. "בעיקר חשוב לקבע את הרעיון במודעות הציבורית. אני לא רואה בזה מאבק נשי. זה צריך להיות אינטרס של כל חברה שוויונית".

נעמי חזן

פרופ' חנה ספראי היא פמיניסטית דתייה, דמות שנויה במחלוקת בעיני הממסד הרבני, במיוחד מאז שהיתה פעילה בחשיפת פרשה של הטרדה מינית באוניברסיטת בר אילן. בעיתון "שבע" כתבו שהיא לא מכבדת רבנים, היו שקראו לה חצופה, היו שהאשימו שהיא רפורמית, דהיינו לא רלוונטית.

היא עדיין לא תופרת חליפה לבית הנשיא, אבל רואה את עצמה ראויה לתפקיד. "אני איש אמצע מבחינה פוליטית ומבחינת זהותי היהודית", היא אומרת. היא מגדירה את עצמה גם אורתודוקסית, גם נון-קונפורמיסטית. "אני עם משושים מאוד פתוחים כלפי מציאויות יהודיות ודתיות שונות", היא אומרת.

ספראי מקיימת קשרים הדוקים עם הממסד הנוצרי, כמו גם עם הממסד הרפורמי. היא סבורה שלנשים יש מה לתרום לבית הנשיא, ולא כאשת הנשיא, משרה שבה עבדו עד כה הנשים בלא שכר. "זה לא שגברים לא יכולים לייצג נשים, אבל לא רק גברים. לכן בעיני כל כך חשוב שתהיה נשיאה. המדינה מבזבזת את העוצמה שנמצאת אצל נשים. זה בזבוז נורא", היא אומרת. אחיה, פרופ' זאב ספראי, אומר שאין לה סיכוי להיבחר משום שאין לה קופת שרצים. "אני לא מתלהבת מקופות השרצים שנמצאות בשטח. יש סוג של שרצים שאני ממש חושבת שצריך לנקות", היא אומרת ומכוונת לטענות על הטרדה מינית שנקשרו לבית הנשיא. גם הממסד הפוליטי מציג לדעתה מועמדים לא מלהיבים ולכן היא מפנטזת, כדבריה, שאולי יבחרו מישהי מחוץ למערכות הקיימות.

רות רזניק, חלוצה במאבק באלימות נגד נשים, הופתעה והתרגשה כשפנתה אליה חברתה הוותיקה אסתר הרצוג והציעה לה להשתתף במושב. "יש רק סיכוי אחד להכניס אשה לבית הנשיא - להחדיר לתודעת הציבור שנשים ראויות. השאלה אינה אם זה יקרה עכשיו. זו תחילתו של תהליך", היא אומרת, "אם היו מספרים לנו פעם שבארצות הברית תהיה שרת חוץ שחורה, היינו אומרים חלומות באספמיה". רזניק עזרה לעצב חקיקה למען נשים, הקימה שלושה מקלטים לנשים מוכות, הדריכה נשים יהודיות וערביות בהקמת קווי חירום בישראל ובשטחים, ואף השתתפה ברשימה לכנסת של שתי מפלגות נשים. זו לה הקדנציה השלישית כחברת מועצת עיריית הרצליה והיא אף פירסמה ספר שירה. "יש לנו ראייה אחרת. כקבוצה, הדגש של מרבית הנשים הוא הצרכים החברתיים, הרפואיים, החינוכיים של החברה. אלה תכנים שגם בית הנשיא צריך להדגיש", היא אומרת.

רות רזניק

אסתר עילם, אומרת שהשאלה אינה אם היא מתאימה לנשיאות, אלא אם החברה מוכנה לקבל מישהי כמוה. תשובתה היא שכנראה עדיין לא. נשיאה צריכה קודם כל להיות פמיניסטית, אומרת עילם, ממייסדות הקבוצה הפמיניסטית הראשונה בתל אביב, מרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית ותנועת "אחותי" של נשים מזרחיות הפועלות נגד ניצול נשים. "ככל שהחברה יותר מוכנה לצאת מהתרבות הפטריארכלית, כך גובר הסיכוי לחברה טובה ואנושית יותר", היא אומרת. זו, בעיניה, תרומתו המרכזית של הפמיניזם, ולכן כה חשוב בעיניה שבמשכן הנשיא תשב פמיניסטית. בפעילותה הפמיניסטית עסקה עילם בשחרור נשים וגברים כאחד מכבלי הפטריארכיה, ולכן היא לא נרתעת מהמחשבה שתצטרך לארח רבנים, למשל, בבית הנשיא. "אני אמנם אתאיסטית, אבל אני יכולה למצוא שפה משותפת עם כל אחד", אומרת עילם.

 
אסתר עילם


פרופ' רינה שפירא, כלת פרס ישראל לחקר החינוך, העדיפה לא להתראיין לכתבה. פרופ' עמנואל מרקס, שיציג אותה לבאי המושב, אומר שעבד אתה 40 שנה באוניברסיטת תל אביב ואף פעם לא הצליח לריב אתה, אם כי לא היתה לו בעיה כזאת עם אנשים אחרים. "היא שומעת את הצדדים תמיד, מחליטה בעצמה לאן צריך ללכת ואז משכנעת את כל הצדדים", הוא אומר. "היא מתווכת מעולה".
 

פרופ' רינה שפירא

ראי גם כתבה של ד"ר אילה גליקסברג על "המצעד לנשיאות"

_______________________________

מתנגדת? מסכימה? יש לך דעה משלך?

הגיבי על הכתבה. הכתבות המתאימות ביותר יתפרסמו באתר.

 

נעמי חזן,
למרות (!) דיעותיה הפוליטיות ובזכות (!) איכויותיה האינטלקטואליות, שכליות, מקצועיות ואישיות כמו גם השכלתה, נסיונה במערכת הפוליטית ועל פניו, יושר ונקיון כפיים, משהו נדיר ביותר במחוזותינו, עשוייה, אם תיבחר, להיות משב רוח מרענן ומחדש בארצנו.

לו יהי.

שירית בן- ישראל
 

__________________________________________