הפרלמנט שלנו: מאמרי מערכת מאת הגולשות

כאן יתפרסמו מאמרים מפרי העט של הגולשות - יש לך דעה? הביעי אותה!

 

 מעמדה של "התורמת המתנדבת": הצעת חוק הביציות

מאת: ד"ר הילה העליון

1.6.2007

 עוד כתבות ב"פרלמנט שלנו"

 

 ארכיון המאמרים

  פורומים

  יעוץ

 טיפים

 הבריאות שלך

 

עוד על צרכנות

"בית הנבחרות" עיתון פוליטי

 על המאבק של החד-הוריות

תרומת הטיפול הפמיניסטי

 

בהמשך לכתבה שהתפרסמה בעיתון הארץ יום שישי 25 למאי 2007 ביחס לחוק הביציות.

באופן אישי אני מתנגדת להשוואה בין תרומת זרע לתרומת ביצית. הסיבה היא פשוטה המשאבים הגופניים הם שונים ועלינו להכיר בכך. כתורמת מטופלת בעבר, אני חשה חובה מוסרית להעמיד כמה שאלות נחרצות לסוגיית חוק הביציות.  שאלותיי אלו נסבות סביב תורמת הביציות המוגדרת כ"מתנדבת":

 

בהצעת החוק מתקיימת אבחנה בין "תורמת מטופלת" ל"תורמת מתנדבת". התורמת המתנדבת היא זו ש"מבחירה חופשית" מעוניינת לתרום את ביציותיה למרות שאינה לוקחת חלק סדיר בפרקטיקה גניקולוגית. לעומתה, אחותה, "התורמת המטופלת" היא דווקא זו שממילא עוברת טיפולי הפריה חוץ גופית ובמסגרת התהליך האמור היא מפרישה חלק מביציותיה למטרות שונות המופיעות בהצעת החוק. 

 

המחוקק קבע כי "התורמת המתנדבת" לא תעבור גירוי הורמונאלי לשם יצור הביציות ("לא יבצע אדם גירוי שחלתי, בגופה של תורמת מתנדבת במטרה להבשיל ביציות לשם שאיבתן לצורך השתלה") נראה כי מכוונות זו אמורה להבטיח שבתורמות מתנדבות  תבוצע אך ורק שאיבה של ביציות. עניין זה הוא חשוב ביותר שכן לפחות ההשלכות של הטיפול ההורמונאלי היומיומי נחסכות מהתורמת המתנדבת. אולם יש להדגיש כי פלישה לגוף הנשי יכולה להתבצע גם כאשר יתבוננו הרופאים באורחם ובאורכם של הזקיקים.  ו"קציר הביציות" עצמו נעשה גם הוא לרוב תחת הרדמה מלאה ובפעולה כירורגית פולשנית. גם שאלת ה"הסבר לתורמת המתנדבת" היא שאלה חשובה ביותר.

 

בהצעת החוק נכתב כי הרופא המטפל הוא זה שיסביר לתורמת בכתב ובעל- פה את המשמעות של תרומת הביציות. אך האם יוכל הרופא המטפל להסביר לאישה התורמת מה הן ההשלכות הרגשיות של מעשה התרומה? שכן,  המחוקק מציע כי גילה של התורמת המתנדבת יהיה בין 20 ל- 35, ואם נניח לצורך העניין כי אישה בגיל 20 מציעה את ביציותיה לתרומה, כיצד היא תוכל לנבא את המשמעויות שיהיו להליך זה על חייה בהמשך? כיצד, למשל, היא תוכל לנבא את השלכות מעשה התרומה ליחסיה הזוגיים בעתיד? כיצד נוכל להבטיח שהמודעות ששרתה אותה בזמן התרומה תמשיך להתקיים בשעה שהיא תלד את צאצאיה שלה?. בהקשר זה  חובה לזכור גם את השפה והשיח, שלהם חלק קריטי ב"הסבר". שהרי ברור כשמש כי ניתן להסביר את התהליך בשפה קלינית "סטרילית" או/ו בשפה אותנטית הכוללת בתוכה גם השלכות ביחס להרהורים רגשיים עתידיים של מעשה התרומה- משמעויות שגם התורמת המתנדבת עצמה עלולה שלא לקחתם בחשבון בזמן התרומה.  

 

עניין נוסף וחשוב הוא ההיתר לפתוח את מאגר המידע. המחוקק מציע כי רק לצאצאי התרומה תהיה האפשרות לפתוח את מאגרי המידע ולברר על שיוכם הגנטי. מדוע פריבילגיה דומה אין לתורמת המתנדבת? . שאלות אחרות נוגעות לממד הכלכלי, בקנדה, למשל, קבעו המחוקקים כי אין לשלם עבור תרומת ביציות. בבריטניה ישנו תשלום מינימאלי על התרומה. יתכן כי החלטה זו נבעה משיקולים אתיים הקשורים במושגי ה"סחר" וה"שוק האפור". במדינות אחרות אשר משלמות כסף לתורמת הביציות עומד הסכום הממוצע על 4000$ . מי יקבע את הסדרי התשלום במדינת ישראל? על- פי מה יקבע התשלום לתורמת המתנדבת? והאם התשלום לא יהווה תמריץ לנשים צעירות להצטרף למאגר התורמות? 

 

אלו הן רק מעטות מן השאלות שניתן להעלות בהקשר לחוק הביציות החדש. לעניות דעתי ראוי להעמיד את התורמת בראש סדר היום הציבורי, ולתת את הדעת ביתר שאת להשלכות הזהותיות הרגשיות והגופניות שיהיו בהכרח נחלתה העתידית.

___________________

ד"ר הילה העליון

מורה ללימודי נשים באוניברסיטת בר- אילן ובאוניברסיטת לסלי

כתבה את עבודת הד"ר שלה על טיפולי פוריות והתנסויות הגוף- זהות רגש של מטופלות פוריות בישראל

 

מתנגדת? מסכימה? יש לך דעה משלך?

הגיבי על הכתבה. הכתבות המתאימות ביותר יתפרסמו באתר.

 

 

__________________________________________