הפרלמנט שלנו: מאמרי מערכת מאת הגולשות

כאן יתפרסמו מאמרים מפרי העט של הגולשות - יש לך דעה? הביעי אותה!

 

בבית קפה עם אם שכולה

מאת: עדנה כהן קדוש

6.5.2008

 

 

עוד כתבות ב"פרלמנט שלנו"

 

 ארכיון המאמרים

  פורומים

  יעוץ

 טיפים

 הבריאות שלך

 

עוד על צרכנות

"בית הנבחרות" עיתון פוליטי

 על המאבק של החד-הוריות

תרומת הטיפול הפמיניסטי

 

זה התחיל מכך שחיפשתי תמונות לקליפ עבור שיר שלי ושמו "ילד". בעקבות השיר הראשון "שמיים", שגם הוא הפך לקליפ ובו מצגת תמונות (עקב חסכון בעלויות, מודה) דווקא התחלתי מאד לאהוב את הרעיון, (שהוא פרי מוחו של במאי צעיר, שהציע לי "פשוט שימי תמונות") לבסוף נברתי ממושכות, אספתי תמונות חזקות, שדיברו יותר מאלף צילומים באולפן, וגם חיפשתי את הצלמים לבקש את אישורם. למען האמת עייפתי מהתהליך האחרון- קבלת אישור מהצלמים (זכויות יוצרים). ועוד היו כאלה שכלל לא מצאתי... אז בשיר "ילד" חשבתי-  כדאי שאמצא צלם אחד בלבד,

ואז חשבתי עליו- על סמל ליאור זיו, זכרו לברכה, צלם דובר צה"ל שנהרג באפריל 2003 בעת תיעוד המנהרות ברפיח. ואם אתרום גם במשהו להנצחת זכרו, אז באתי על שכרי.

זכרתי במעומעם, אולי כמו כולנו, שהיה חייל כזה. צלם שנהרג. לפני כשנה, בעת עריכת ספר הנצחה על חייל אחר, סיפר אחיינו שכתב את הספר, בעצמו צלם ביחידת דובר צה"ל, כי נשלח במסגרת הקורס לתערוכת צילומים, ובה קיבלה את פניהם אם שכולה, שבנה הצלם נהרג במילוי תפקידו. אני חיפשתי את שם הצלם ושמה המדויק של התערוכה, וכך התוודעתי לצילומיו של סמל ליאור זיו.

לפני ששלחתי את השיר לאמו של ליאור - חשבתי לעצמי, ומה אם השיר יעציב אותה?

עוד חשבתי - ומה אם ייווצר קשר חברי אישי, האם אוכל להתחייב אליו?

בבית קפה ב"עזריאלי" נדמה היה, כי מתוך בועת השיחה שלנו לא נשמע כלל רעש ההמולה הסואנת שמסביב. פגשתי אישה איתנה, שלמה, מוחצנת, פעלתנית, שאפשר להתבדח איתה, אבל עיניה הסגירו הכול. אלו לחלוטין לא היו העיניים הבורקות מהתמונה האחרונה עם ליאור, אותה ביקשתי שתביא גם.

("אפילו סלעים נשברים", כתבה המשוררת דליה רביקוביץ')

 שוחחנו על השירות הצבאי של ליאור,  על ההתמודדות שלה, על ההתמודדות של ילדיה, על הרגע בו הודיעו להם, על העיתוי בו הכל קרה,  אבל שוחחנו גם על הנסיעה שלה להודו, על מקום העבודה שלה, על הנכד שנולד, על משפחה וחברות, ועל המוצא החצי פרסי שלה...

"ראיתי שכתבת על שכול גם בספר שלך", היא אמרה ושאלה בחיוך, "מה הקשר שלך לזה?"

 בעקבות השאלה (נושא למאמר נוסף...) סיפרתי לה על ספר שסיימתי לקרוא בדיוק לפני המפגש, ועוסק     בהאר"י הקדוש, שהידיעות והסיפורים עליו מטלטלים אותך אל תוך עולם מאד מסתורי, מרתק ומורכב.

"בכל אופן החלטתי שלא אכתוב יותר ספרי הנצחה", סיפרתי לה. "באיזשהו אופן אני יכולה לעבוד ולהתנתק מהסיפור", אמרתי, "אבל נוצר קשר די אישי לכל החיים, ואני לא רוצה חלילה לאכזב או לעורר ציפיות".

בשעת לילה מאוחרת צפיתי בכל התמונות קורעות הלב, שנתנה לי, וגם הדמעות צפו ועלו. "אנחנו כן לוקחים את זה ללב ואישית" סיפרתי לה, וגם עורך הוידאו ביקש ממני, תוך שהוא מראה לי את תמונות בני משפחתו שנפלו בעת שרותם הצבאי, "בפעם הבאה, את חוזרת לכאן בלי שום שירי הנצחה!!!"

תהליך ההקלטה והעריכה, גם בשיר "שמיים" (המופיע באתר הבנים החטופים) וככלל בכל יצירה, לווה דווקא בחדווה ובהתרגשות מאד גדולים.

הבנתי את המשפט, סיפרתי לאימו של ליאור, "במותם ציוו לנו את החיים".

 

לבסוף, אחרי שנפרדה ממני ועזבה את בית הקפה, בועת הדממה עוד זמן רב וממושך כלל לא התפוגגה. רק נעצתי עוד זמן רב את המזלג בעוגה, וחשבתי לעצמי ארוכות-

 

למה אנחנו קטנוניים?

בחיי היומיום שלנו?

למה אנחנו קטנוניים?

 

לעולם לא אהיה קטנונית עוד! החלטתי,

אבל אחרי יומיים חזרתי להיות קטנונית...

מותר לשמור על העקרונות, על העיקר ועל החשוב, אבל לקחתי איתי את הפנים שלה, את כל הפנים שנתקלתי בהם ואינם בחיים עוד, את כל הפנים של הגיבורים שלי שמתו בטרם עת, כדי להפנים סוף סוף, שעל זוטות אסור, אבל אסור,

אסור לעולם להיות קטנוניים...

 

עדנה כהן קדוש, מחברת הספר "הדיבר החמישי".

 

הסרט על ליאור

"החיוך שלא יחלוף לעולם" יוקרן בטלביזיה ב HOT   ערוץ 3 /yes          

 stars 3  ובמקביל בערוץ 8

בשידורי יום הזיכרון:

 יום שלישי 6.5.08 ערב יום הזיכרון:

  בשעה 17.00 הסרט המלא-30 דקות

ובשעה 20.56 קליפ של 5 דקות.

 

ביום רביעי 7.5.08  יום הזיכרון:

 בשעה 9.20 בבוקר הסרט המלא

בשעה 11.42 הקליפ הקצר

בשעה 16.58 אחה"צ הקליפ הקצר.

 הסרט

"שורה וחצי"

ישודר בערוץ הרוסי-9

ביום שלישי בשעה 22.30

וביום רביעי ב 13.40

 האתר  של ליאור www.liorziv.co.il

הקליפ לשיר "ילד" ביו טיוב - http://www.youtube.com/watch?v=rPrBJqIA_xI

 

 

 

מתנגדת? מסכימה? יש לך דעה משלך?

הגיבי על הכתבה. הכתבות המתאימות ביותר יתפרסמו באתר.

 

 

 

________________________________________