אופוזיציה בונה, אופוזיציה הורסת

 מתוך ארגז הכלים של חברת מועצת-עיר

מאת: ד"ר צופיה מלר

פורסם ב: ב"נשים הולכות רחוק" - כתב העת של מועצת הנשים של עיריית תל-אביב יפו

 

עוד ב"הדרך למעלה:

איך להתמודד ולהצליח בבחירות

האם את "יצור פוליטי"?

עוד על קידום בעבודה

תרומת הטיפול הפמיניסטי

 

אין דמוקרטיה טובה ללא אופוזיציה לוחמת טובה, אבל, גם בתוך האופוזיציה ניתן להבחין בין שני סוגים שלה: אופוזיציה בונה (קונסטרוקטיבית) ואופוזיציה הורסת (דסטרוקטיבית). נשים המתמודדות בבחירות המוניציפאליות על תפקיד נבחרות למועצת העיר או המועצה המקומית, לראשונה בחייהן, כדאי שתיתנה את דעתן על ההבדל בין שני סוגי האופוזיציה הללו.

 

ארגז הכלים שלי, אותם צברתי במהלך הקדנציה החולפת, מכיל, בין השאר, אגף לשיטות אופוזיציוניות שונות. מידע זה אינו ייחודי לנשים המתמודדות, והוא יכול לשמש, כמובן, כל אחד, ואולם, מעל במה זו אני מפנה אותו לרשות חברותי, הנשים המתמודדות, בתקווה שתעשינה בו שימוש נאות, עד שתצבורנה ניסיון אישי משלהן. הצוהר אותו אני פותחת כאן הוא למדור שאני מכנה: "סימני היכר לאופוזיציה הורסת", כדי שנדע להיזהר ממוקש זה.

 

להבדיל מתפקידי האופוזיציה בכנסת, שיעודה העיקרי הוא להפיל את הממשלה המכהנת ולתפוס את מקומה, האופוזיציה ברשות המוניציפאלית לא נועדה להחליף את ראש הרשות המכהן, שכן, הוא נבחר למשך חמש שנים, ואין מפילים אותו במהלך הקדנציה, אלא אם כן נתפס ונשפט בפלילים.

 

בתחום המוניציפאלי תפקידה של האופוזיציה הוא לבקר, לחשוף טעויות, להצביע על שגיאות או מחדלים של ראש הרשות ושל המנגנונים המשרתים אותו, במגמה להוכיח לבוחרים, שאין הוא ראוי לקדם את האינטרסים של התושבים, ושהם, אנשי האופוזיציה, ראויים ממנו למלא תפקיד זה בקדנציה הבאה. מצב של שיתוק המערכת מפעילות, על כל פנים, איננו משרת לא את תושבי העיר, וממילא גם לא את האינטרס של אנשי האופוזיציה להחליף את השלטון בקדנציה הבאה. הדעת נותנת, שמי שמחבל בעשייה, איננו ראוי להחליף את העושים במלאכה, שכן, רק מי שאינו עושה איננו שוגה.  

 

אופוזיציה בונה מוכיחה, כי אפשר לעשות את הדברים טוב יותר, בכל תחום שאנשיה מופקדים עליו, או שאימצו לעצמם את העשייה בו. תקיעת יתדות בגלגלים תיעשה על-ידי האופוזיציה הבונה באופן סלקטיבי, או רק לגבי אותם נושאים בהם יש למנוע מעשי שחיתות, או פעולה מוכחת נגד האינטרסים המובהקים של התושבים.

אופוזיציה הורסת רואה את תפקידה העיקרי כמחבלת בעשייה העירונית. חבלה, שתכופות היא מנוגדת לטובת התושבים. האופוזיציה ההורסת פועלת כגורם משתק, כדי להראות לציבור - שלא תמיד יודע מהו הגורם המשתק - שהמערכת איננה מתפקדת. זאת, כשבפועל היא היא זו שבתכסיסים משתקים שונים גורמת לכך, ולא השלטון.

 

להלן תיאור סכמאטי של כמה מן התכסיסים, אותם נוקטים אנשי אופוזיציה הורסת   על מניעיהם השונים:

1.    שלילה אוטומטית של כל עשייה עירונית, עד כדי אבדן מוחלט של יכולת ההבחנה בין עיקר לטפל, בין חשוב יותר לחשוב פחות בסדרי העדיפויות. בכל תחום, בכל עת, בכל הזדמנות מוצדקת ולא מוצדקת מבחינה עניינית. טקטיקה זו נעשית בכמה אופנים:

א.   תביעה למימוש זכות התגובה על כל סעיף וסעיף העומד לדיון על סדר יומה של המועצה, כדי להאריך מועדי ישיבה עד לזרא. דרך זו מקפיאה פתרון של בעיות, לעיתים דוחקות, באשר הטיפול בהם נדחה שוב ושוב.

ב.   כניסות ויציאות מחדר הישיבות, כדי למנוע, בעזרת חישובי קוורום מחייבים, את המשך קיום הישיבה.

ג.   השתלטות על מיקרופונים בעת הדיונים, וחריגה מהזמן שהוקצב לו כדובר.

ד.   התקפות מילוליות בוטות על ראש העיר, ועל כל מי שתומך או שעשוי לתמוך בהצעה או בפרויקט המועלים על ידו, ושאושרו קודם לכן ע"י הנהלת העירייה (שחבריה הם חברי הקואליציה).

טקטיקה זו, בצורתה הקיצונית, דוחה עד אין סוף קבלת החלטות או הכרעות בעניינים חשובים, שנועדו לקדם אינטרסים של התושבים, ובזה נזקה הממשי.

 

2.    השיטה המתוחכמת, או, שיטת המארבים לחברי הקואליציה.

זכותם של חברי הקואליציה היא השתתפות בהנהגת העיר. מאחריות זו נובעת גם חובתם להסכים, בדלית ברירה, עם קיצוצים בתחום הספציפי עליו הם מופקדים. כלומר, בנתח העוגה "שלהם". כך הופך האופוזיציונר להיות הסנגור התקציבי של התחום, במקום זה שמופקד עליו בפועל, כיון שפרט לניגוח אין לו כל מחויבות אחרת.

שיטת "המארבים" מתבססת על ההנחה, שהתקציב אף פעם אינו מספיק, ומכיוון שאחד התפקידים של חבר קואליציה הוא, להגן על האינטרסים של התחום עליו הוא מופקד, הטכסיס הוא להביך את חברי הקואליציה ע"י אחד או יותר מן המעשים הבאים:

א.  על ידי נטילת תפקיד ה"סנגור של התחום" במקום חבר המועצה המופקד עליו.

ב.  ע"י ניסיון לתקוע "טריז" בין חבר הקואליציה, כל אחד "בתורו", לבין ראש העירייה, כאשר יועמד אותו חבר קואליציה במצב המביך, לפיו עליו לבחור בין האינטרסים של התחום עליו הוא מופקד, לבין מחויבותו הכוללת - בעיקר בשאלות התקציב.

יותר מאשר לחבר הקואליציה, עומדת לרשותו של האופוזיציונר הזכות להעלות נושאים לסדר היום, ולכן גם קל לו לעשות "מארבים" כאלה לעיתים קרובות. למעשה - בכל ישיבת מועצה.

 

האופוזיציונר המחופש, או,  "ללכת עם, להרגיש בלי"

למרות שחברי המועצה כולם הם אנשים פוליטיים, בעליה של שיטה זו עושה בה שימוש ציני יותר מכל האחרים. גם כאשר הוא חבר בקואליציה, הוא מצטרף בקביעות להצעות האופוזיציה בשעת ההצבעה, או יוזם תכופות הצעות קנטרניות משלו, אם כי אינו פורש מן הקואליציה באופן פורמלי. הוא, פשוט, מנסה להרוס אותה מבפנים. ההבדל בינו לבין חברי קואליציה אחרים, שאין הוא בורר את מושאי הביקורת שלו באופן ענייני, אלא פועל כמו האופוזיציונר בעל השלילה האוטומטית (ר' שיטה מס' 1).

 

הטכניקות שהוא נוקט – תוך דאגה לכיסוי תקשורתי אישי הולם - הן:

א.   מביא לישיבות המועצה כמעט באופן קבוע קהל תומכים, עם שלטים ופלריגים, שישמשו לו קהל שומעים מוחאי כפיים, ומגיבים "ספונטאניים".

ב.   מאמץ לעצמו, או עם חבריו לסיעה, גוף ציבורי כלשהו, נניח - גוף שבמקורו נאבק למען "הצהוב", כאשר הקונצנזוס הוא, ש"צהוב" טוב לתושבי העיר, נותן לו שם, כגון "נוטרי המועצה", ו"ממנה" אותו מבקר ציבורי, אובייקטיבי כביכול, של חברי המועצה. בכך הוא הופך את הנושא האחד והיחיד אותו הוא מייצג, במקרה היפותטי זה, "הצהוב", לנושא היחיד לפיו נשפטים חברי המועצה,  ולפי הצבעותיהם בנושא זה בלבד, מעניק לחברי המועצה השונים "ציונים", המתפרסמים בתקשורת (הצמאה לגימיקים מעין אלה);

המלכוד שבתכסיס זה ש"נוטרי המועצה" אינם מודעים לו, הוא - שמכיוון שזה הנושא היחיד שבשמו האופוזיציונר המחופש נבחר למועצה, ומאחר שזה הנושא העיקרי שה"נוטרים" עוסקים בו, מטבע הדברים כל ההצעות בנושא זה באות  מאותו אופוזיציונר, ולכן הוא, או חבריו לסיעה, זוכים בציונים הגבוהים ביותר, בעוד שאר חברי המועצה,  הדואגים גם לנושאים אחרים, לעולם לא יוכלו להתחרות בהם. כך לא נלקחת כלל בחשבון פעילות חברי המועצה בתחומים רבים וחשובים, אולי לא פחות מן ה"צהוב", כגון הדאגה לקשישים, לנגמלי סמים, לנערות במצוקה, לחד-הוריות, לדרי רחוב או שאר נזקקי סעד. לא נכללות בביקורת זו הצעות החלטה בתחומי חינוך, או מעמד האישה, אלא במסגרת הצעות-לסדר אופוזיציוניות קנטרניות, לא ריאליות מבחינה תקציבית, ולכן גם לא אחראיות מבחינה ציבורית.

 

חברות וחברי מועצה ברשות המקומית, אם הם נמנים עם הקואליציה, מוטב לה שידעו לזהות שיטות אלה של האופוזיציה ההורסת, על מאפייניהן. אך גם אלה שיבחרו לשמש את תושבי עירם מעל ספסלי האופוזיציה, מוטב שיזהרו מניצול מעמדם האופוזיציוני לרעת התושבים, כי לא על הדרך הזאת תהיה תפארתם.

 

  בואי לדבר על זה בפורום פמיניזם ושיוויון
________________________________________________________