מירוץ הסמכויות בין בית המשפט האזרחי לבית הדין הרבני 

10 דברים שאת צריכה לדעת…

  

 מאת: עו"ד שרון פרילינג, עו"ד חיה זינגר, ארגון "משפחה ומשפט"

 

 

עוד יעוץ משפטי:
ידועים בציבור

מורה נבוכים להוצאות לפועל ולעיקולים

ערבות - לחשוב לפני שחותמים

תביעות קטנות

חוזים בתוך המשפחה

הסכמי ממון

בדיקת אבהות - מה גובר על מה?
הכתובה - קוים לדמותה
סוציאליזם בסוציאליות - חלוקת זכויות בין גרושים
קלטות לוהטות - כדאי או לא כדאי במשפט גירושין?
של מי אתה, ילד? על ילדי הפרייה

 מלאכותית
משמורת משותפת - חרב פיפיות?
מעמד אשת עסקים מתגרשת 

בחלוקת  רכוש
בעל אלים - מה עושים

 סיפורה של סמדר

הכתבות בנושאי עבודה:

הגבלת העיסוק? לא תמיד חוקית!

 

זכויות של נשים בהריון

זכויות החד-הוריות

זכויותיך בעבודה - חגים וחופשות

זכויות של נשים הרות

מילון לגרושה המתחילה

חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה

רבות נאמר ונכתב על "מירוץ הסמכויות בין בית המשפט האזרחי (בית המשפט לענייני משפחה) לבין בית הדין הרבני. כל אשה שעומדת בפני הליך של גירושין, בודאי קיבלה את העצה להקדים את בן זוגה בפתיחת תיק ובהגשת תביעותיה לבית המשפט לענייני משפחה, וזאת לפני שבעלה יעשה זאת ויפתח בהליכים משפטיים בבית הדין הרבני. מאחורי עצה זו עומדת ההנחה כי מצבן המשפטי של נשים טוב יותר בבית המשפט לענייני משפחה לעומת בית הדין הרבני, וכי מעמדה של האשה בבית הדין הרבני נחות מזה של הגבר. הנחה זו אינה תמיד נכונה. לא רבים יודעים כי במצבים אחדים, עדיף לאשה לפנות דווקא לבית הדין הרבני, שם תזכה לקבל סעדים שלא יינתנו לה בבית המשפט לענייני משפחה.

 

 1.      מהו מרוץ הסמכויות? 

כידוע, קיימות שתי ערכאות משפטיות, האחת אזרחית (בית המשפט לענייני משפחה)  והשניה דתית (בית הדין הרבני), אליהן עשויים לפנות בני זוג המצויים בסכסוך גירושין ביניהם. על פי החוק הקיים במדינת ישראל, ישנם נושאים מסויימים, הקשורים להליך הגירושין, אשר הסמכות לדון ולהכריע בהם, נתונה לכל אחת מן הערכאות במקביל. הערכאה אשר לה תוענק הסמכות לדון באותו נושא, היא הערכאה אליה פנה אחד מבני הזוג באותו נושא, לפני שבן זוגו הספיק לפנות אל הערכאה המקבילה.

 

למשל, בנושא חלוקת הרכוש בין בני הזוג מוסמכות לדון שתי הערכאות. במידה והגבר הקדים את האשה, הגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני וביקש מבית הדין הרבני לדון אף בחלוקת הרכוש, הרי שבכך הוענקה הסמכות לבית הדין הרבני בנושא זה, ובית המשפט לענייני משפחה לא יהא רשאי לדון בעניין, מטעמי כבוד הדדי בין הערכאות.

 

2.    האם בכל מקרה בו הגבר הקדים את האשה ופנה לבית הדין, תשלל סמכותו של בית המשפט?

בהחלט לא. ראשית, פנייתו של הגבר אל בית הדין הרבני צריכה להיות בתום לב ולא רק כצעד טקטי, שמטרתו להקשות על האשה ולמנוע ממנה את הפניה אל בית המשפט לענייני משפחה. הן בית המשפט לענייני משפחה והן בית הדין הרבני, מודעים לעובדה כי מרוץ הסמכויות עשוי להיות מנוצל לרעה על ידי גברים (בעיקר) אשר מעדיפים להתדיין דווקא בבית הדין הרבני. על הגבר יהא להוכיח כי תביעתו כנה ואמיתית וכי הוא מעוניין באמת ובתמים בגירושין. במידה ויוכח כי התביעה אינה מבוססת והבעל אינו תם לב, הרי שהאשה תוכל לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, על אף העובדה כי בעלה הקדים אותה ופנה לבית הדין הרבני.

 

3.     כיצד ניתן להיווכח כי הבעל אינו תם לב ותביעת הגירושין שלו לא כנה?

אחד המקרים העשויים להעיד על חוסר תום ליבו של הבעל בהגשת תביעת גירושין לבית הדין הרבני, היא כאשר בוחר הבעל לפצל את תביעותיו בין הערכאות השונות: למשל, כאשר הבעל מבקש כי בית הדין הרבני ידון בנושא מזונות האשה, אולם בנושא הרכוש מגיש הבעל תביעה לבית המשפט לענייני משפחה. למעשה, בכך מעידה התנהגותו של הבעל כי אין הוא פועל בתום לב. הבעל אינו מעוניין כי מכלול הסכסוך ידון בבית הדין הרבני, והוא מעדיף, בכל נושא, לבחור את הערכאה המשפטית הנוחה לו ביותר. אם בית המשפט יתרשם כי אכן פועל הבעל בחוסר תום לב, רשאי הוא לקבוע כי הסמכות נתונה בידו ולא בידי בית הדין הרבני.

 

4.     אילו נושאים נוספים מצויים בסמכות מקבילה של שתי הערכאות?

בנוסף לנושא הרכוש, גם נושא מזונות האשה מצוי בסמכות מקבילה של שתי הערכאות. הגשת תביעת גירושין על ידי הבעל, במסגרתה מבקש הבעל לדון בנושא מזונות האשה (עד הגט) – תקנה לבית הדין את הסמכות לדון בנושא זה ולהכריע בו. אם האשה תקדים את הבעל ותגיש תביעה למזונותיה לבית המשפט לענייני משפחה – יקנה לעצמו בית המשפט האזרחי את הסמכות ובית הדין יהיה מנוע מלדון בנושא.

 

5.     מה בנוגע לתביעה למשמורת הילדים?

בפסיקת בתי המשפט נקבע כי תביעה למשמורת הילדים "כרוכה מעצם טיבה וטבעה בתביעת גירושין". כלומר, אם הבעל מקדים ומגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני, קונה בית הדין הרבני, באופן אוטומטי, את הסמכות לדון בנושא משמורת הילדים ולהכריע מי יהיה ההורה אצלו יגדלו הילדים. אם האשה מעוניינת כי בית המשפט לענייני משפחה ידון בנושא משמורת הילדים, עליה להקדים את הבעל ולהגיש תביעת משמורת לבית המשפט לענייני משפחה.

 

6.     מה לגבי תביעה למזונות הילדים?

נושא מזונות הילדים הוא הנושא היחיד שבו לא ניתן לרכוש את סמכותה של אחת מן הערכאות באמצעות הגשת תביעה מוקדמת. גם אם הבעל הקדים את האשה והגיש תביעה למזונות הילדים לבית הדין הרבני, תוכל האשה להגיש תביעה דומה, בשמם של הילדים, לבית המשפט לענייני משפחה. הדבר נועד להבטיח את טובתם של הילדים ולא לכבול אותם להתדיין בעניין מזונותיהם בערכאה משפטית מסויימת, שנבחרה כצעד טקטי על ידי אחד מן ההורים.

 

7.     האם תמיד עדיף לאשה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה?

תלוי באיזה עניין. רבים טועים לחשוב כי לאשה תמיד עדיף לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, שם העמדה כלפי נשים טובה ואוהדת יותר. לא כך הדבר בכל מקרה ומקרה. בנושאים אחדים וספציפיים, עדיף לאשה להתדיין בבית הדין הרבני. לדוגמא, כאשר האשה מבקשת לעכב את מכירת דירת המגורים. במסגרת תביעת מזונות האשה המוגשת לבית הדין הרבני, מוסמך בית הדין להורות על מתן "צו למדור ספציפי". משמעותו של הצו היא להבטיח קורת גג לאשה, בבית המגורים הספציפי של בני הזוג, באופן המונע מהבעל למכור את הבית. כידוע, במסגרת חובת המזונות של בעל כלפי אשתו, כל עוד בני הזוג נשואים זה לזו, חייב הבעל לדאוג לקורת גג לאשתו. במידה וניתן צו למדור ספציפי על ידי בית הדין, לא יוכל הבעל למכור את הבית ללא הסכמתה של האשה, אף לא באמצעות הגשת תביעה בעניין זה לבית המשפט לענייני משפחה. צו של מדור ספציפי יכול להינתן, לבקשת האשה, רק בבית הדין הרבני.

 

8.     כיצד ניתן להתגבר על מירוץ הסמכויות?

בבית המשפט לענייני משפחה קיים הליך שנקרא "בקשה ליישוב סכסוך". במסגרת הליך זה, יכולה האשה (כמו גם הבעל) לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, ולהודיע, עוד בטרם הגשת התביעות על ידה, כי בני הזוג נקלעו לסכסוך ביניהם, וכי היא מבקשת מבית המשפט לסייע להם לסיים את הסכסוך בדרכי שלום והבנה. בעקבות הגשת הודעה זו, בית המשפט מפנה את הצדדים ל"יחידת הסיוע", שהינה מחלקה של עובדים סוציאליים וגורמים מקצועיים נוספים, אשר מבררים את מהות הסכסוך ומנסים לסייע לצדדים להגיע לפתרונו בדרך של הסכם. ההליך ביחידות הסיוע יתאפשר רק בשיתוף פעולה מלא של שני בני הזוג. לצורך מיצוי ההליך, בית המשפט מורה על עיכוב הליכים ל- 30 יום.

  

9.     מה משמעותו של עיכוב ההליכים לצורך ההליך ביחידות הסיוע?

משמעותו המעשית של עיכוב ההליכים היא שבפרק זמן זה יוכלו הצדדים להקדיש את כל מאמציהם להצלחת ההליך ביחידות הסיוע, במטרה להגיע להסדרים מוסכמים, מבלי שיצטרכו להגיש תביעות לערכאות השונות. היתרון שיש לאשה בהגשת בקשה ליישוב סכסוך טמון בכך שגם אם ההליך ביחידות הסיוע לא עלה יפה והצדדים לא הצליחו להגיע להסכם ביניהם, תהיה האשה רשאית להגיש תביעות לבית המשפט לענייני משפחה, (תוך 30 ימים ממועד תום עיכוב ההליכים), כאשר התביעות יקבלו תוקף רטרואקטיבי, כאילו הוגשו במועד הגשת הבקשה ליישוב הסכסוך. כך, שגם אם הבעל הגיש תביעות לבית הדין הרבני בפרק זמן זה – בכל מקרה תחשב האשה כמי שהקדימה את הבעל והסמכות בכל העניינים תהיה נתונה לבית המשפט לענייני משפחה.

 

10.   היכן מתבצע הגט בפועל – בבית המשפט או בבית הדין הרבני?

הגירושין עצמם מתבצעים בבית הדין הרבני. בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון, כפי שהסברנו, בנושאים הנובעים מסכסוך הגירושים בין בני זוג, (דוגמת: משמורת, מזונות, רכוש וכיוצ"ב), אולם אינו מוסמך לבצע את הגט בפועל או לדון בעניין זה. הגט עצמו ומתן תעודת הגירושין – מתבצעים אך ורק בבית הדין הרבני.

____________________

עורכות הדין שרון פרילינג וחיה זינגר, בעלות משרד פרילינג-זינגר, מנהלות בהתנדבות של ארגון "משפחה ומשפט". עו"ד פרילינג בנוסף לעבודתה כעורכת דין היא דוקטורנטית בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן.

 

 מה דעתך?תגובות: כיתבי למערכת האתר     מעניין? שילחי לחברה

   

________________________________________