כל הנשים זונות

מאת:  אירית רושין

 

 

עוד מאת אירית רושין:

מהפיכה במיטה

נשים בשינוי

נשים מתבוננות בעצמן

מקדש מעט

מיניות מקודשת

עולם חדש

 

מאת מאיה ברש:

המסע המקודש לעצמי

הארה

 

ועוד:

פניני השראה

 

תרומת הטיפול הפמיניסטי

חתולה על גג פח לוהט

פרפרים

כבוד עצמי

 

 מרגע היוולדי טופחתי בחממה, שלאדמתה הוחדרו בטפטוף קבוע ובריסוסים תדירים חומרי צמיחה והדברה רבי עצמה. חומרים אלו, היוו תרכובות משובחות של יסודות כימיים שעיקר פעולתם רוכזה סביב מטרה אחת: לסרס את מיניותי ואת נשיותי. בדיעבד, לאחר חמישים ויותר שנות חיים, אני יכולה לומר בצורה חד משמעית כי פעולת סירוס אינטנסיבית זו עיצבה והכתיבה את כל מערכות יחסיי עם עצמי, ועם הסובב אותי, בכל תחום שהוא, ומנעה ממני לאורך שנים להתקרב ולפענח את סוד נשמתי.

 

במילים פשוטות יותר אומר כי: התוצאה המרשימה ביותר שהשיגה התרכובת עליה התפתחתי הייתה - שנלקחה ממני היכולת האנושית הבסיסית לדעת מי אני. חוסר הידיעה מי אני, בהכרח מנע ממני לממש את חיי. אפשר לומר בצורה חד משמעית, אף כי כואבת, כי "חומרי ההשבחה" שנטמעו בי הפכו אותי ליצור חברתי מקובל, שיודע לנוע באורחות החברה, ברמה סבירה. אלא שתנועותיו של יצור זה, אוטומטיות לחלוטין, כיוון שיכולת הבחירה ב-לאן רצונו לנוע, נלקחה ממנו, ועל כן הוא נע מכורח חינוכו בדרכים המקובלות כיאה לבן תרבות.   

 

המרכיב העיקרי עליו נתבססה התרכובת הייתה הסיסמה "כל הנשים זונות". מסתבר כי סיסמה זו, שמתייחסת כביכול לתחום המיני בלבד, היה בכוחה לנווט את כול חיי. כול בחירות חיי נעשו מכורח ידיעתי מי אני - זונה.

 

כוחה של הגדרה זו אינו נובע מעצם היותה מגדירה, אלא מן ההשלכות האסוציאטיביות שהיא מכילה בתוכה.

 

התנ"ך מגדיר כזונה לאו דווקא את האשה שנותנת שירותי מין תמורת כסף, אלא את זו אשר לוקחת לעצמה את הזכות להתנהג בתחום המין שלא על פי חוקי החברה. ההגדרה זונה אם כן היא אשה הפועלת על פי הבנתה, צרכיה ובחירותיה בתחום המין.

 

"ואם אמת היה הדבר הזה, (ו)לא נמצאו בתולים לנערה, והוציאו את הנערה אל פתח בית אביה וסקלוה אנשי עירה באבנים ומתה - כי עשתה נבלה בישראל לזנות בית אביה ובערת הרע מקרבך". דברים, פרק כב` פסוק כ`.

 

הזונה אם כן, היא התגלמות הרוע. היא ההורסת את שם אביה ושמם של בני ביתה כולם, ולכן, לחברה יש זכות מלאה לסקול אותה באבנים עד להריגתה המלאה. על פי ספר הספרים הקדוש, נדרש הגוף החברתי להגן על עצמו מפניה. בצורה מכובדת, כשרות למען הטוב, מוזמן הציבור לחסל את כל החשבונות עם הסוררת. להוציא עליה את כל האגרסיות, את כל הכעסים, כל הפחדים, כל השטניות. לנתב כלפיה את הרוע המוסתר בפנים. לתת דרור לכל היצרים. להכות בה ללא חמלה, להשתחרר באמצעותה מכל מה שמעיק בפנים. מכל מה שלא פתור במבוכי הלא מודע.    

 

ההגדרה "זונה", אולי יותר מכל הגדרה חברתית אחרת, מגדירה דמות שהיחס אליה מורכב כל כך, ורווי ברגשות כה עזים, עד כי הדרך היחידה להתמודד עמה הוא לחסלה ולמגר את קיומה. הזונה היא דמות כל כך עצמתית עד כי מעצם ההיתר שנתנה לעצמה לבטא את תשוקתה המינית היא הורסת שם של משפחה שלמה.

 

שם הרוס פירושו נידוי חברתי. פירושו שירכלו עליך. פירושו שתהיה לא מקובל, לא אהוב, לא רצוי. לא תוכל להרים את ראשך בציבור. תרגיש אשם. תרגיש מלוכלך. לא תקבל מקום מרכזי בשום קהילה. תהיה בשוליים. מצב שנחשב כזוועה בהתגלמותה.

 

אם נעמיק בהגדרה "כל הנשים זונות" נמצא כי פירושה המדויק הינו - כל אשה ואשה, מעצם היוולדה ומעצם הווייתה הנשית מכפישה את בני משפחתה. היא גורמת להם לנידוי חברתי ולכן ראויה למוות.

 

לכן, תמצית הסיסמה על פיה תוכנתה אישיותי, ושעל בסיס עקרונותיה אני פועלת אומרת בקצרה - את ראויה למיתה מעצם היותך את - לכן אל תהיי את. אם את בוחרת בחיים עליך לוותר על מהותך.

 

התפישה החברתית עליה צמחתי, וכך גם כל בנות מיני וכך גם כל בני המין השני, גורסת כי התשוקה המינית של הנערה היא האויב מספר אחד של השלמות החברתית. יש בה פוטנציאל הרס אדיר. הנערה מחזיקה בין רגליה פצצה, שאם היא תיקח עליה בעלות ותשחרר את הנצרה על פי החלטתה היא, היא מסוגלת להשמיד את היסודות עליה מושתתת החברה. באמצעות המשפט "כל הנשים זונות" החברה מציגה תמונה של מלחמה בין שני כוחות אדירי כוח - האחדות החברתית מול הבחירה האישית. החברה אם כן אומרת - אני, מתוך המטרה המקודשת של שמירת שלמותי ואחדותי בוחרת לנתק את הקשר שבין האשה לבין מיניותה ולקחת על קשר זה בעלות מלאה. אני, מתוך החלטתי לשמר את עצמי שוללת מן האשה את זכותה לנווט את חייה המיניים או להרגיש את צרכיה. אני אומר לאשה מה, מתי, איך וכמה עליה לפעול בתחום המין. מה נכון לה להרגיש. מה נכון לה לרצות. מה נכון לה לעשות.

 

האשה, מתוך הפחד הראשוני למות מנתקת את עצמה ממיניותה ומכל אותם דברים המאפיינים אותה כאישה, ופועלת כרובוט המתוכנת על פי פס הייצור עליו הורכב. מאחר ולהיות אשה פירושו לנוע כאשה, לדבר כאשה, לגעת, להשמיע קול, לחייך... לחשוב כאשה, הרי שמהרגע בו האשה מוותרת על זכותה להתחבר לנשיותה ולבטאה, היא מאבדת את כול כולה. כלומר - השליטה של החברה על מיניותה של האשה היא שליטה כוללת בכל תחום שהוא בחייה.

 

האם הסיסמה "כל הנשים זונות" פועלת רק על הנשים? האם רק הן מאבדות באמצעות סיסמה זו את זכות הבחירה האישית? לא. "כל הנשים זונות" מעמידה בהכרח מול הנשיות המנוטרלת, עולם גברי מנוטרל. הגבר שמחונך על ברכי התפישה שכל הנשים זונות, כלומר מסוכנות, הרסניות, מכפישות, וראויות למיתה לעולם לא יוכל להתחבר אל גבריותו: אל יכולת האהבה שלו. אל צרכיו האמיתיים.

 

הוא עומד מול האשה מאוים, מפוחד, מוגן, וכמי שאחראי לשמור שלא תהיה היא, שלא תתחבר לעצמה ולעצמתה. הגבר הוא החייל של החברה. הוא השליח בשטח. הוא זה שמתפקידו לדאוג לכך שמיניות האשה לא תפרוץ בחופשיות. הוא זה ששומר על גודל האש שלה. הוא שמופקד על השליחות העליונה לוודא שהחברה תישאר שלמה. הוא זה שמסמן על מצחה של האשה כמה היא מסוכנת או ראויה.

 

הוא הרי זה שפוגש בפועל את האש שלה ויודע אם היא במינונים הנכונים. והוא זה שגם מפרסם את ממצאיו. הוא מרגיש את עצמו אחראי מטעם החברה לשלוט על המתג שמגדיל ומקטין את עוצמת האש. שתהיה במינונים המתאימים לצרכיו שלו. הוא זה שאחראי להוציא לפועל את הנתק של האשה מצרכיה. הוא אחראי לבלבלה שוב ושוב ולהעמידה על טעותה ברגע שהיא מנסה להקשיב לצרכיה ולהיענות להם. 

 

האחריות הכבדה שהגבר לוקח על עצמו לשלוט באש המיניות הנשית הופכת אותו למנותק מן האש שלו. הוא קורבן של תפקידו כחייל בצבאה של החברה החרדה. אף כי על פניו נראה כי מצבו טוב משל האשה, הרי שהדבר אינו כך לחלוטין. נכון אמנם שהוא מתפקד מעמדה של שליט, אך לאמיתו של דבר התפקיד אותו הוא מקיים לא נובע ממנו, אלא הוטל עליו. הגבר הינו משרתו הנרצע של כוח הפחד החברתי. אדונו של הגבר, הפחד, מעניק לו חיזוקים המגבירים את גאוותו, אך חיזוקים אלו מטרתם להחליש את הגבריות ואת העצמאות ולהרחיקו מעצמו ומצרכיו האמיתיים.              

 

העולם החילוני בו אנו חיים הוא עולם השקר הגדול. על פניו בחרנו להשתחרר מעול המצוות הדתיות. על פניו אנו אנשים עצמאיים, חופשיים, בוחרים את דרכנו ופועלים מתוך נאורות - אך איש מאתנו לא הצליח עדיין להשתחרר מהמסר העיקרי שהחדיר בנו השקר הדתי - המסר הטוען כי כל הרוע טמון במיניות שלנו.

 

אף אחד מאתנו לא התנקה מן האמת הדתית המעוותת הטוענת שמעצם הוולדנו לגוף בעל אנרגיות מיניות היננו החוטאים הגדולים לאלוהים. החברה החילונית, בדיוק כמו הדת לקחה על עצמה את הרשות לפעול כאלוהים מעוות: היא מעלה ומורידה, מחייה וממיתה, מקדשת ומכפישה על פי צרכיה.

 

האמת היא שאלוהים מעריץ מושבע של האש המינית הלוהטת. יותר נכון לומר - שם הוא נמצא, בתוך אש זו. החברה שהשתלטה על הכוח המיני השתלטה גם על הקשר שבין היחיד לאלוהות. היא עיוותה את מושג האלוהות והיום היא שוללת את קיומו. קודם החברה הדתית והיום החברה החילונית באמצעות שליטת במיניות לקחו בעלות לא רק על הקשר שבין אדם למיניותו, אלא גם על הקשר שבין האדם לנשמתו ולאלוהיו. באמירה "כל הנשים זונות", שנאמרת כביכול בשם אלוהים, קיים העיוות הגדול ביותר של האמת. האמירה עצמה הינה החטא הגדול ביותר - כיוון שזוהי "נשיאת שם אלוהים לשווא" במלא מובנה של המילה.

 

האמירה "כל הנשים זונות" היא האמירה שמשמרת את המחלה החברתית - מחלת השליטה ביחיד וברצונותיו. זהו מעין קוד של שטיפה מוחית קולקטיבית. החברה, שחלקיק ממנה נשתל בכל אחד מאתנו, באמצעות קוד זה מפעילה אותנו כל הזמן מתוכנו. מגמת החברה להגביר את השליטה ביחיד ולנטרל את רצונו האמיתי, לנתק אותו מפנימיותו, ולחבר אותו בקשר של תלות כלפיה.  בכדי להשיג זאת היא מציגה את האשה יותר ויותר כמוצג מיני פרוץ, כנערה  פעורת שפתיים נטולת הבעה ורגש, כמלכת המחשכים, כשליטה מעולם השחור, כילדה מטופשת, כמפגרת מפתה שאינה אחראית למעשיה. היום היא קופצת מכל מסך ושלט, ואורבת לגבר בכל פינה וכל זאת על מנת שהגבר יתאווה לה תאווה מלאת פחדים ומתוך כך ישנאנה יותר. ככל שהאשה מוצגת יותר כזונה כך לגבר יש יותר זכות לשלוט בה ולסרסה. 

 

קוד האיסור להיות אשה, אצל האשה, או בצורתו הגברית - קוד השליטה והדיכוי של האש הנשית, אצל הגבר, שתולים בתוכנו במעמקים. המסר הזה עובר מהורה לילדיו ללא מילים - מתת מודע לתת מודע. אנו יכולים לחנך את עצמנו מחדש, לאמץ קודים אחרים, לשתול אמיתות חדשות - אבל בבסיס הכי עמוק המסר הזה מסרב להמחק. העקירה הטוטאלית של המסר הזה מתוכנו, כמוה כניסיון לגלות

"יהלום" החבוי באדמה המצויה בקרקעית האוקיאנוס.

 

הפחד מן האש הנשית הפך להיות חלק מהמגדיר האנושי. זהו פחד קדום, בסיסי ומהותי. הוא מחובר ומזוהה עם הפחד הראשוני מן הבדידות, עם הפחד הבסיסי מהמוות, מהרעב, מאובדן אהבה, מאובדן שליטה, עם הפחד מהחיים. למרות הקושי שבמציאת שורש הרע - זו אחריותנו לצלול למעמקים ולשחרר את עצמנו מן הקללה הזו. כי פני החברה כולה - על כל עיוותיה מלחמותיה וכיעורה נובעים משורש זה - שנאת המיניות הנשית.  

 ______________________________

 מאת אירית רושין, אמנית ומורה רוחנית.

מפתחת השיטה הטיפולית "מודעות עצמית באמצעות הגוף", והדרך הרוחנית

"בדרך לאדם שלם".

רחוב התע"ש 26 דירה 44 א.ת. כפר-סבא טלפון 09-7662177
כתובת למכתבים: ת.ד. 2175 כפר-סבא 44641.

www.iritrushin.com

 

  מעניין? שילחי לחברה             בואי לדבר בפורום נשים רוחניות 

____________________________________________