נשים בשינוי

מאת:  אירית רושין

 

 

עוד ב"הדרך למעלה:

נשים מתבוננות בעצמן

מקדש מעט

מהפיכה במיטה

6 כללים לחיים מלאי סיפוק

המסע המקודש לעצמי

הארה

 

קלפי הטארות

 

תרומת הטיפול הפמיניסטי

 

 מעמד האשה בחברה המערבית השתנה פלאים במאה העשרים - רוח חדשה החלה  מנשבת. רוח שחילצה את האישה מביתה ונתנה לה את החופש להיות חלק  מהמעמד העובד והמשפיע פוליטית. האשה, שנתאפשרה לה בעלות על גופה  באמצעות הגלולה למניעת הריון, קבלה את החופש לשלוט בחייה על ידי היכולת לקבוע את מספר ההריונות הרצוי לה, ואת עתוים. ובכך נתאפשר לה להתחבר אל מעגל החיים שמחוץ לביתה.

 

במדינות המערב קמו תנועות נשיות שעודדו את האשה לשנות את מעמדה החברתי  באופן מעשי, ולהשוותו לזה של הגבר. לגבר, מנקודת מבטה של האשה, היה חופש תנועה, פעולה ובחירה - בזכותם הוא התפתח.

 

האשה רצתה להשתחרר, ובצדק, ממעמדה הנמוך, מהדעות הרווחות לגבי
תפקידיה החברתיים, מן התפישות החברתיות על פיהן היא פועלת בתחום המיני,  מן התלות הכלכלית בגבר, מן הכלא הביתי ומן הבורות שנכפתה עליה. היא ידעה מה אינה רוצה להיות, אך לגבי מה היא כן רוצה להיות, היא בחרה בלא שהיא מודעת לכך, מתוך עמדה של עיוורון ונתק עמוק מן האמת הטמונה בה.

 

האשה, מתוך תשוקתה העזה לשחרור מיידי מן המקום האפל בו היתה מצויה  אלפי שנים ללא תקווה להיחלץ ממנו, לא שהתה לבחון לעצמה את דרכה, ולברר לאן פניה מועדות ולאיזה אידיאל היא רוצה להתפתח, אלא מיהרה לאמץ לעצמה אידיאלים אותם העתיקה מתוך המודל היחיד הקיים לנגד עיניה. בעובדה זו אין להאשימה כלל - מפני שחלק מסיבי מדיכויה כלל דרכים של "הפרד ומשול".


האשה לא הורשתה להתאגד ככוח, ללמוד על עצמה, להעמיק ולחקור את
יכולותיה. נהפוך הוא, היא הורחקה מכל עיסוק שעשוי היה לגרות את כלי
הלמידה וההתבוננות שלה. היא מעולם לא הודרכה על ידי הנהגה נשית, או
תפישה דתית נשית. היא לא חונכה ויותר מכך - היא לא הורשתה - להעמיק,
להתנסות ולגלות מה הן תכונותיה הייחדויות מהם כישוריה, ולאן נועדה להתפתח לו חייתה בחופש.
 

המודל היחידי שעמד לנגד עיניה באותו זמן היה המודל הגברי, ולכן, התפתחות מנקודת מבטה של האשה היתה התפתחות בסגנון הגברי.

 

הן המטרות הגבריות והן הדרך הגברית להשיג מטרות אלו, היוו לגביה מודל -  היא למדה מן הגבר את הגדרת מטרותיו ואת הדרך באמצעותה הוא השיג אותן: אם זה בדרך של רכישת השכלה, בדרך של עשיית ממון, או בדרך של צבירת כוח באמצעות יצירת קשרים חברתיים בעלי תועלת.
  
היא למדה מן הגבר את דרכיו לטיפוס בסולם המעמדי בדרך של תחרות ושליטה,  והיא עדיין מנסה להעתיק ממנו גם את הרשות שלקח לעצמו, ומנע ממנה, בתחום המיני, דבר שעדיין לא הצליחה להגיע אליו.

 

הסיבה האמיתית לסבלה של האשה, שורשיה נעוצים באובדן הקשר שלה עם מי  שהיא במהותה. אדם, כשהוא פועל, חושב, מרגיש ומתקשר שלא מתוך עצמו  האמיתי, אלא מתוך דמות הזרה למהותו, סובל סבל בל יתואר - גם אם מציאות חייו סבירה. אך האשה חוותה את סבלה רק מתוך סממניו החיצוניים, ממציאות חייה בפועל - מן היחס כלפיה, מן הדיכוי, ההשפלה, וההגבלות, ומשיממון חייה.

 
חלק מן הנשים, למרות שחיו בסבל נורא, לא ראו בו חוסר צדק, והאמינו מתוך חינוכן כי מצבן אכן נעוץ בטבע בריאתן. אחרות חוו את חוסר הצדק - ולא קבלו את העובדה שלהן אסור מה שלאחרים מותר, ושאותם האחרים שבפניהם  פתוחות כל האפשרויות, דואגים לכך שהן תישארנה מחוץ לתמונה. נשים אמיצות אלו הפכו בבוא העת למנהיגות שהובילו את הנשים לשינוי.

 

קנאתן של הנשים בדרך חייהם של הגברים, כעסן הצבור הנובע מן החנק בו הן  חיו, המרירות והרצון להוכיח שהן יכולות, היו הכוחות שהניעו את הנשים לשינוי המיוחל. רוב פעולותיהן נעשו מתוך פרץ אדיר של רגשות קשים.

 

לאשה המתנערת מן הסטטוס העלוב בו תפקדה לא היה זמן או כלים לברר לעצמה  מהי שאיפתה האמיתית - לאיזה כיוון היא רוצה לצמוח ולאיזה מעמד חברתי היא שואפת ויכולה להגיע בזכות ייחוד תכונותיה המהותיות. היא היתה בסערה של שינוי, ברצון "לשבור את הכלים" ו"לשחק משחק חדש" - משחק שאינו תואם  את צרכיה אך הוא היחידי המוכר.

 

האשה, לא שהתה לשאול את עצמה לא רק אם דרך חייו של הגבר, לה היא כל כך  ייחלה, תעניק לה תחושת אושר, אלא אם הוא עצמו מצא את האושר באמצעות דרך חייו. היא לא תיארה לעצמה שהיא מעתיקה ולומדת דרך שאינה מביאה סיפוק אמיתי לאיש. היא אולי נחווית כחופש מנקודת מבטה הנחותה, אך היא אינה חופשית כלל ועיקר, ובוודאי שאינה ממלאה או מספקת.

 

שחרורה של האשה לא שינה את פני האנושות בכללותה, אלא רק הוסיף לה עוד  אש של תחרות ולוחמנות, זאת מפני שהצטרפותן למירוץ הכפיל את מספר הגורמים הלוקחים בו חלק, בעוד "מסלול המרוצים" עצמו לא הורחב וכללי  המשחק לא שונו כהוא זה.

 

נובע מכך שהאשה, שעברה שינוי אדיר במעמדה, בסופו של דבר לא שינתה דבר  בעולם החברתי.

 

היום, לאחר כשהאשה המערבית זכתה מבחינה חוקית כמעט לשוויון מלא, היא  אינה חשה לא שביעות רצון ולא שחרור אמיתי. הדבר שמבדיל את אשת ההוה  מאשת העבר, הוא הרשות שניתנה לה להשתלב בעולם הגברי על פי חוקיו. האשה שלא השכילה לשנות את חוקי המשחק של העולם החברתי, קבלה על עצמה יחד עם זכויותיה החדשות גם מחוייבויות חדשות, כשהיא גוררת מן העבר מחוייבויות עתיקות יומין מהן לא הצליחה להשתחרר. ומתוך כך, היא עדיין בעמדת נחיתות באותו מירוץ בו היא משתתפת עתה.

 

מי שיוצאים מכך מופסדים הינם בני החברה כולה, ולא רק הנשים. כיוון שלו מצאה  האישה את חיבוריה האמיתיים אל מי שהיא נולדה להיות מלכתחילה, היא היתה מביאה בהשתנותה פן קיומי חדש. הכוח הגברי היה עומד לראשונה מזה עידנים, נוכח הכוח הנשי המנוגד לו בתפישותיו, והיה נאלץ, אם רצה ליצור עמו  אינטראקציות, לפעול על פי חוקים שהנשיות החדשה מכתיבה לו. אינטראקציות אלו היו מטות את כף המאזניים החברתיות לאיזון מחודש. הגברים בהכרח היו משתנים, ופני העולם כולו היו לובשות צביון חדש.

 

החברה, כפי שהיא פועלת היום מבססת את חשיבתה על האמונה כי הדרך
היחידה להשיג דבר הוא באינטראקציה תחרותיות. בין אם זה בין אדם לחברו  ובין אם זה בין מדינה למדינה, בין דת לדת וכדומה. הנשיות במהותה, מבוססת על תפישה התפתחותית מנוגדת לזו הגברית. נשיות הינה כוח של חיבור, של  השראה, של ידיעת אמת מבפנים וצמיחה באמצעותה. זהו כוח המבוסס על ההבנה שכל אדם שהולך קדימה, מקדם את האחרים - בניגוד לתפישת המציאות בעיניים הגבריות - שכל אדם ההולך קדימה בהכרח משאיר מישהו אחר מאחור.  

 

התפישה הנשית המהותית רואה בכל אדם, גורם חברתי חיוני, שאם יתפתח
למקסימום של עצמו, יוכל להעניק לכל האחרים יותר מקום ואפשרות להתפתח.   לכן התחרות על פי התפישה הנשית המהותית, היא תחרות בין האדם לבין  הפוטנציאל של עצמו - כמה השיג לעומת כמה יכול היה להשיג. שלא כפי שגורסת התפישה הגברית שהתחרות הינה בין אדם לזולתו - כמה השיג האחד בהשוואה לאחר.

 

הכוח הנשי במהותו מאמין כי אינטראקציה בין שונים טובה למטרת הפרייה
רוחנית הדדית. השונות של האחד מעלה את איכותו של האחר לכן טוב שתשמר  ותטופח.
 

הכוח הגברי כפי שהוא פועל היום אינו מסוגל לקבל את השונה, הוא רואה בו
איום, ומבקש לחסלו - אם זה על ידי שיהפכו לדומה ויבלעו לתוכו, או שידכאו וישלוט בו. מה שהכוח הגברי אינו חש הוא שכאשר הוא פועל לבליעת השונה אל קרבו, או כשהוא פועל לדיכויו של השונה הוא עצמו מאבד הן את איכותו העצמית והן את כוחו.

 

כתוצאה משני חוקי בסיס אלו של העולם החברתי הקיים היום על פני כל כדור  הארץ, הולך עולמנו ומאבד את עצמו אל תוך החור השחור הרוחני של המכנה המשותף הנמוך ביותר.

 

רק אם תתעוררנה הנשים למצוא בתוכן את מהותן הייחודית תוכל התדרדרות העולם להיעצר. לעומת ההתעוררות הרגשית האדירה שזעזעה והפילה את החומות החברתיות שסגרו על האשה לפני כמה עשורים, ההתעוררות החדשה חייבת לבוא ממקום של שקט וחשיבה, ומטרתה להמיס את החומות האנרגטיות הסוגרות על רוחה של האשה פנימה. האשה צריכה לרכוש לעצמה מיומנויות של התבוננות, ופריצת מחסומים אנרגטיים, למצוא בתוכה את הדגם אליה היא שואפת להתפתח להתחבר אליו, לתת בו אמון ולהקרינו החוצה. הנשים צריכות היום להחליף את מנהיגותיהן מאלו הזועקות לשוויון, לאלו המכוונות אותן אל הנשיות - אל עצמן, השונה והייחודי.
______________________________

 מאת אירית רושין, אמנית ומורה רוחנית.

מפתחת השיטה הטיפולית "מודעות עצמית באמצעות הגוף", והדרך הרוחנית "בדרך לאדם שלם".
  
  בואי לדבר על זה בפורום פמיניזם ושיוויון
________________________________________________________