עוצמתה של שתיקה

  

   מאת: דבורה מיכאלוב

 

 

עוד כתיבה אישית:

להופיע ב"גוגל" - משמע את קיימת

יום האישה הבינלאומי - סקירת מצב

אנה אנו באות? - מחשבות על הים האישה הבינ"ל

ימין ושמאל משני צדי המדרס

אובדן כושר עבודה

עוד על צרכנות

תנובה והפקקים

 

מי מרגיז אותך?

סידן - המציל הלבן

עצמותי המתפוררות וצריכת החלב

מעשנות ותזונה נכונה בגיל ההתבגרות

 

 

מאז ומתמיד הייתי אדם של מילים. זקוקה להן ומשתמשת בהן ללא הרף. הן הפכו להיות כלי שימושי והכרחי עבורי. זה היה עד שאדם חכם הוביל אותי לתובנה שהאירה את מחשבותיי.

 

אני נאחזת במילים משום שהן לעולם לא תוכלנה להגיע לאותן המקומות שמבט חודר ורציף יכול להגיע אליהן. העיניים לא יודעות להסתיר את סערת הרגשות, את הר הגעש הרגשי ואת הפחדים שמאיימים להשתלט. שתיקה דורשת כנות טוטאלית, קבלה ושלמות עצמית. וכי מה יותר פשוט מאשר להסתתר מאחורי מילים מושחזות היטב, מנוסחות ומאותרות בכל איתורי הדקדוק הקיימים?

 

מאחר והסביבה כולה מוצפת ברשמים חיצוניים בעיקרם אודות העולם, הסביבה שלי משוכנעת שמדובר באדם דעתני, בטוח בעצמו שיודע בדיוק לאן הוא מכוון בחייו. לעיתים נדמה לי שאני כזו, לעיתים לא. כבר הפסקתי לזהות את עצמי. דבר אחד ברור, שתיקה בשבילי תמיד תהיה רועמת. היא תאיים לחשוף אמיתות שאין ברצוני לגלות. חבל להרוס יצירה מוצלחת.

 

נכון להיום, קשה להתחבר לפן הרגשי כי מה שמניע את הסביבה התקשורתית והחברתית זה שלל של מלל ותמונות. במצב כזה, כל התקדמות באשר היא, תהיה מלאכותית. הזמן שחולף רק מדגיש את ההתרחקות ההולכת והגוברת ממידה מסוימת של אנושיות, חמימות, אמיתיות. האמת הופכת להיות תלוית אינטרס – נאמץ את האמת שתתאים לאינטרס אשר אנו מחזיקים בו באותה נקודת זמן.

 

שנים רבות תרתי וחיפשתי את המשמעות בחיי, לאן אני הולכת ומה הדבר הנכון עבורי. היה נדמה לי שאני צוברת עוד ועוד ידע ופרסים חומריים שיקדמו אותי. לקח לי שנים כדי להבין שהערך שלהם מוגבל ולמעשה אני רצה במקום. אין תזוזה...והכיצד זה יתכן?

 

חונכתי והורגלתי לחשוב שקיים מסלול אחיד של הצלחה. במהלך הדרך, אתה חי חיים שהם לא שלך, עטוף בעצות והכוונות חיצוניות שמעודדות אותך לבחור את הבחירות שיובילו אותך לאותו נתיב מצופה זהב. בנקודה כלשהי הפסקתי להרגיש, הכל סבב סביב יכולות ורבליות ומילוליות שהבטיחו לי כרטיס כניסה למרבית המקומות.

 

אחרי שהחזקתי באמתחתי את המרכיבים הנחוצים להצלחה, גיליתי שאני לא מבינה למה כל המאמץ. רציתי לשחות נגד הזרם ולהגיע ליעדים חדשים, מעניינים ויצירתיים ולא לאותו מעמד אחיד כמו סביבתי. ניסיון זה נחל כישלון מר. גיליתי שכל יעד דורש משאבים מכל הסוגים – משאבים נפשיים, חברתיים וחומריים. רק השילוב של השלושה יכול לעזור לי לנהוג כפי שאני רוצה בעולם. לשון חריפה, מעניינת ודעתנית לא מספיקה לבדה.

 

והנה הגיע לו אדם מחולל, שמנסה להסביר לי שאפשר לרכוש כל אחד מהמשאבים עם מאמץ, אמונה עצמית וחיוך. לא רחוק היום שאני אוכל להשקיף על העולם ולדעת שאני מאוד מרוצה. וזה משהו שלא צריך לתמלל, אני פשוט ארגיש את זה. 

 

מה דעתך?    תגובות: כיתבי לנו                            מעניין? שילחי לחברה

 
לדבורה מיכאלי
גם אני הייתי רוצה לקבל את ההארה שאת כותבת עליה.
אז מי הוא "האדם המחולל " שהוביל אותך לתובנה?
מהמאמר שלך לא ברור למי או למה את מתכוונת
אשמח לקבל תשובה
סוזי
 

______________________________________________