מה את עושה פה ביער לבדך? שאל אותי איש חבוש כובע מוזר בעל שפם חתולי מזדקר, שבו נתקלתי ביום ערפילי אחד בקרחת יער ובידו רשת לציד פרפרים. קולו נשמע לי מוכר אך לא הצלחתי לזכור מאין.  ומה מעשיך פה ביער שלי? שאלתי בחוצפה ולפתע ידעתי מי הוא ולבי החל לפעום בחוזקה. מי את ? שאל האיש והבעת פניו התרככה. אני סתם אחת שאוהבת לטייל בטבע, אבל אחריך  אני רודפת בחלומותי כבר 50 שנה. ומי אני לדעתך?  שאל בתמיהה וגרד בראשו –  א ד ם, עניתי לו. כמוני יש מיליונים, המהם בענווה ואני אמרתי ברצינות, יוסי בנאי יש רק אחד. את מגזימה מאוד ועדיין לא ענית לי מה את עושה כאן לבד? אני מדברת עם הפרחים עניתי לו. ואינך פוחדת ללכת לבדך? לא, עניתי לו, ביופי כזה אין רוע. ואיך ידעת שתמצאי אותי פה? לא ידעתי. קיוויתי. היום הוא יום הולדתי וחשבתי שאולי החלום שלי לפגוש אותך ולדבר אתך יתגשם אם אחשוב עליך חזק פה בטבע. מה את אומרת! את מיסטיקנית? האמת היא שאחרי שראיתי אותך בהצגה "הכלה וציד הפרפרים" האפשרות נראתה לי סבירה יותר כי פה יש המון פרפרים. אבל אינני אוהב לצוד פרפרים, זה עינוי בשבילם. כן, אני יודעת שאתה לא ממש ציד פרפרים, שלא צדת פרפר מימיך ואתה רק קורא להם בשמות כמו שאני מדברת עם הפרחים. את מביכה אותי אמר, ועיניו נוצצות ואינני יודע אפילו את שמך. זה חשוב לך? בודאי אמר וחייך חיוך נעים. טוב, עניתי,  שמי רותי ומפגשנו הראשון היה בהיותי בת 14 בהצגה "בערבות הנגב". שיחקתי שם עם עדה טל, את זוכרת? בטח! לא היה זה מפגש פנים אל פנים אלא מפגש של צופה נלהבת ומתאהבת ממרחק 10 שורות מהבמה עם של שחקן צעיר שהייתי בטוחה שמסתכל רק עלי ומדבר אלי במשך ההצגה. כך כולם מרגישים ולכן אוהבים לצפות בהצגות. לא ידעת אפילו שנכנסת לחיי וסוף סוף אני פוגשת אותך. אבל אתה לא אתה עכשיו. נכון, אמר קשה למצוא אותי. אני מחליף דמויות בתדירות. ועד שפניתי אליו שוב, נעלם בערפל ואני נשארתי נפעמת.  

 

______________

 

עוד על רותי מעוז

______________________