פסטיבל לנשים בלבד?

מוגש בחסות החברה הישראלית למיגון - דלת פלדלת

 

 

עוד על נשים:

חלק א': אטלנטיס והאלה הקדומה

חלק ב': מה אנחנו מעצימים?

חלק ג': העצמה מינית-אנרגטית (א)

 

פרס נובל לפרופ' עדה יונת

לזכר אניטה רודיק

הילולה ד'שרה אימנו

סדר נשים

סיפורה של פלורה

משכילות יותר, עובדות יותר ומרוויחות פחות

המוח שלו ושלה

נשים וצבא בישראל

חטאי האם

מיהו הגבר החדש?

מחשבות על השכול הלאומי

סטטוס - המניע החזק

אל תבכי ילדה

המדריך למתגרשת: לשרוד את החגים

תשעה חודשים של טירוף חושים

"חיות הפרא והאישה הפראית, כולם מינים בסכנת הכחדה", כתבה קלריסה פינקולה אסטס בספרה המרתק רצות עם זאבים. "במרוצת הזמן ראינו כיצד בוזזים את הטבע הנשי האינסטנקטיבי...זמן רב טופל שלא כהלכה... מחוזותיה הרוחניים של האישה הפראית נבזזו ונשרפו במהלך ההיסטוריה, מערותיה שוטחו בדחפורים ומקצבים לא טבעיים נכפו על מחזוריה הטבעיים, כדי לרצות אחרים....  ולא יד המקרה היא שזאבים וזאבי ערבות, דובים ונשים פראיות זכו למוניטין דומים.."   

(מתוך "רצות עם זאבים" קלאריסה פינקולה אסטס)

 

נשים, נשים, אלף כאלה היו בפסטיבל שאקטי שהתקיים בראשית חודש יוני בבית אורן. פסטיבל, שנוצר כל כולו עבורן ועבורן בלבד. אלף נשים, שמנות ורזות, עם שיערות קצרות ומתגרות ועם שערות ארוכות המתנפנפות ברוח, עם חזה קטן וחוצפני ועם חזה גדול ושופע, אלף נשים פראיות יותר ופראיות פחות.

אבל רגע – יש דבר כזה? פראיות פחות?

 

מאות שנות דיכוי עשו את שלהן וכן, ישנן נשים שעל פני השטח אכן נראות פראיות פחות, שעל פני היומיום, אכן עושות את המצופה מהן, מרכינות ראשן ומוותרות על עצמן למען... סגורות ומסוגרות מאחורי דלת פלדלת עבה ובלתי חדירה. אבל מה מתרחש מתחת לפני השטח? מה הוא זה שמתרחש לו במעמקי כל גוף, במרחבי כל נשמה, שאם רק יתנו לה... או שמא - אם רק תתן לעצמה – ירקוד לו החוצה בצעדים צוהלים ויכריז – אני פה! אנוכי הטבע הפראי! ואני רוצה להישאר!!

 

פסטיבל לנשים בלבד – האמנם יש בכך צורך?

ובכן יש לי וידוי. אני חובבת בנים. אמנם חברות רבות לי, ואת כולן אני אוהבת אהבת אמת אולם המחשבה על להיות שלושה ימים ארוכים בחברתן של נשים בלבד עוררה בי בתחילה התנגדות. בשביל מה זה טוב? והרי רובנו רוצות בסופו של יום גבר להתחבק איתו... ובכן, מסתבר שזה לא כל כך פשוט...

 

כל אישה בשנה אלף בבית הספר של מציאות הניו אייג' יודעת בימים אלו, שכדי להתחבק עם הגבר הנכון עבורך, כדאי לך להכיר קודם כל את מי שאת כשאת מחבקת את עצמך. ואיך תעשי את זה? איך תדעי? מוקפת עבודה שצריך לעשות, כביסה שצריך לכבס, אוכל שצריך לבשל, הורים שצריך לרצות, ילדים שצריך לגדל, שכנים שצריך להתחמק מפיותיהם ומנהל בנק שצריך להשתיק...  איך תדעי – מי את? מי את כשאת מחבקת אותך? מי את כשאת אוהבת – אותך? מי את כשאת מרשה לעצמך לרוץ יחפה על החול ולצעוק אל הירח ואל הכוכבים ולשיר בקולי קולות שירים עתיקים ממעמקי הנפש?

אהה!  ולכן צריך פסטיבל לנשים!

 

יצא והסתבר לי שעם כל שיריון הציניות שגייסתי לטובתי לשלושת ימי הפסטיבל, עדיין חדרו להם הקולות פנימה והגניבו דמעה ללחיי. כל פעם שנאמר משהו על הצורך שלנו בלרצות אחרים... בלהדחיק רצונות פרטיים, בלשים את עצמינו בתחתית סדר העדיפויות... ובזמן שכל הנשים האחרות מהנהנות בהסכמה, וחלקן כועסות בקול רם ומשתפות בסיפורן האישי, כך הלך והתרכך השיריון שעטיתי על עצמי, שבניתי לי כדי שלא לגעת ולדעת באמת. ואז גם הבנתי את החשיבות.

 

החשיבות בשמיעת סיפוריהן של הנשים האחרות, ההבנה שאני לא לבד, שאנחנו לא לבד, שיש מקום אחר, בתוכנו פנימה, שאפשר לתת לו לצאת, שאפשר להשתחרר מהתניות של שנים שקיבלנו בירושה עוד מסבתא רבה שלנו והיא מסבתא רבה שלה וליצור מציאות חדשה עבורנו. ואם כך, אז כמובן גם עבור בנותינו (וכן – גם עולם הגברים יוצא נשכר מהעניין).

 

מה בפסטיבל?

ומה בפסטיבל – מתוך ההבנה, ובתוך השיתוף, עולם שלם של אפשרויות. ארגז כלים ענקי וידידותי למשתמשת החדשה כמו הוותיקה. לא עוד התאגדות נשית סביב מוצרי קוסמטיקה וסטיליסטית, שתגיד לנו מה נכון עבורנו ללבוש! סדנאות מלאות דימיון ורוח ויצירה והשראה. מפגש מרתק עם נשים מלאות ניסיון מהעולם כולו, מלאות באפשרויות שלנו לקחת את חיינו בידינו, לשחרר את האישה הפראית, ולחיות את החיים בדרך העוצמתית והמלאה ביותר שאנו יכולות לחיות.

 

נשים, כשהן מוקפות אחיות בלבד, כשהן מרשות לעצמן להיות במרחב החופשי הזה, לשחרר את הרוח הפראית שבתוכן ולחגוג ולחגוג, קופצות צוהלות, חשופות חזה לצלילי מוזיקה משמחת ואין מראה יותר מלבב, מרגש ואופטימי.

 

פסטיבל לנשים בלבד?

בוודאי!!!

 

תגובות:                                               מעניין? שילחי לחברה

 
 

_________________________________________