המכשפות מסיילם

מאת: נעמי שוורץ

עוד ב"הדרך למעלה":

"לגעת אישה"

בריאות נפשית ופיזית

סגנון ואיכות חיים

טיפים

 

האם יש לי תקווה לעתיד?

פצצות מתקתקות

תרומת הטיפול הפמיניסטי

הן הואשמו בעיסוק בכשפים, חיו בשולי החברה, נרדפו ע"י מי שראו עצמם ממונים על האמונה בצרות אופקים ובורות שהובילה להיסטריית המונים.

כאשר לאמת יש רק גירסה אחת ואין בילתה!

 

פרטים חדשים ובלתי ידועים אודות ארוע מעניין:

ארצות הברית אינה גאה בפרק הזה בתולדותיה: דווקא במעוז הותיק והסנובי, בעיירה סיילם, מסטצ'וסס ניו אינגלנד, התרחשה דרמה מדהימה: ציד מכשפות במהלכו הוצאו להורג 14 נשים ו 6 גברים, הדבר ארע בשנת 1692.

 

סיילם ( Salem - מוצא השם מהמילה התנכ"ית שלום) לא עמדה באתגר שהציב בפניה שמה: תככים, פוליטיקה ושחיתות מלווים באמונה דתית עיוורת, צרות אופקים ובורות גרמו להיסטריה קבוצתית  קיצונית.

 

סיפור המעשה החל בביתו של הכומר המקומי סמואל פריס אשר בביתו התגוררו, בטי ואביגייל ויליאמס, בנות 10, שהוריהן נרצחו באכזריות ע"י שבט הוואבאנקי אינדיאנים ממחוז מיין.

 

הילדות, שסבלו מתופעות פוסט טראומטיות, היוו קהל מאזינים נהדר למשרתת שחורת עור מברבדוס, טיטובה שמה אשר נהנתה להפחידן  בספורי אימה בסגנון הוודו.

 

הילדות  נתקפו בעוויתות, איבדו את הכרתן, וסבלו מחזיונות שווא פתאומיים.   כאשר "חלו" עוד ילדים ששהו בבית הכומר, נקראו הנשים, שרה גוד, שרה אוסבורן והשפחה טיטובה לרפאן. בניגוד למקובל היו אלה נשים עצמאיות, נבונות ודעתניות אשר השתכרו למחייתן ממעשי כשפים, סרבו  לבקר בכנסיה, ונחשבו כופרות.

 

הילדות, שנתקפו בעוויתות ביתר שאת בזמן "הטיפול", טענו שהנשים מענות אותן, לא עבר זמן רב והנשים נעצרו ע"י השלטונות באשמת עיסוק בכישוף.

הכומר, סמואל פריס, יצא בלווית הילדות החולות למסע זיהוי מכשפות נוספות בעיירות הסמוכות, ועד מהרה נעצרו  עוד ועוד אנשים שהואשמו בכפירה ובכישוף.

 

 העדות היחידה שנמסרה בבית המשפט הייתה זו של הילדות, והעובדה כי החשודות לא היו בקיאות בסדרי התפילה הנוצריים, היוו ראיה חותכת לאשמתן בכישוף.

 

עונשי מוות נגזרו על כ20 נשים וגברים מתוך 180 שנעצרו. השאר נשפטו לתקופות מאסר שונות.  ישיבת בית המשפט האחרונה בנושא הייתה בחודש מאי 1693, שנה וחצי לאחר שהחלה ההיסטריה ההמונית.

 

במשך שנים רבות ניסו חוקרים והסטוריונים לפרש ולהסביר את פשר "ציד המכשפות" בסיילם. לאחרונה פרסמה פרופסור להסטוריה מרי בט נורטון את ספרה  "במלכודת השטן", בו היא מאירה את הפרשה באור חדש.

 

סיילם לא הייתה המקום היחיד בו נרדפו מכשפות, אולם היקף התופעה וגיוון הנאשמים מייחד אותה מכל מקום אחר. בדרך כלל הואשמו בעיסוק בכשפים נשים זקנות ורגזניות, בעלות עבר מפוקפק, אשר חיו בשולי החברה תרתי משמע. בסיילם, הואשמו גם גברים, אזרחים בולטים ומכובדים, שאמונתם הדתית לא עמדה בספק.  וזאת  לאחר שהואשמו ע"י נשים צעירות  בעיסוק בכישוף.

 

כאמור במשך שנים רבות מנסים למצוא את הגורמים להשתוללות ההיסטרית שהביאה לפרוץ הפרשה. מענינת במיוחד התיזה הפמיניסטית שהתעלמה מהוצאתם להורג של הגברים וראתה בציד המכשפות רדיפת נשים לשמה, ומרד של משרתות צעירות שהועסקו בתנאים מחפירים למדי.

 

יש הסבורים כי מאבקי כח פוליטיים עמדו בבסיס העניין עד שיצא מכלל שליטה, ויש הטוענים כי הרעלה או מגיפת אנצפליטיס (דלקת המוח) היא שגרמה לעוויתות ולחזיונות.

 

פרופסור נורטון מאמינה בשילוב של מספר גורמים ובעיקר בדמיונן  של ניצולות שסבלו  מהתקפי חרדה פוסט טראומטיים, ותוגבתם ההיסטרית של בני הקהילה הסגורה והדתית בעיירה. היא מאמינה שהאשמתם של גברים מכובדים, ממנהיגי הקהילה, נבעה מתחושת בגידה של  ניצולות הטבח, אשר חשו שהופקרו. בין המוצאים להורג היה מפקד הכח הצבאי שהובס ע"י האינדיאנים.

 

הכנסיה מיהרה לשתף פעולה עם המאשימות, משום שהיה קל להאשים את השטן בכל תחלואי העיר והחברה.

 

האמריקאים כאמור אינם גאים בפרק זה באתוס הלאומי שלהם.  למרות זאת הפכה סיילם למוקד תיירות ידוע כאשר הדגש הוא על עיסוק בכשפים.

  

 שילחי לנו תגובה                                                   מעניין? שילחי לחברה
 

 

 

_____________________________________________